ע"א 44371-09-15 קויקס נ' תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט הבכיר ג. נאסר) מיום 30/08/15, בת"א 1839-05-12, לפיו נדחתה תביעת הפיצויים של המערער כנגד המשיבה, בגין נזקי הצפה של מי ביוב, אשר לפי הנטען, חדרו ביום 30/01/11 לשטח אדמה שבבעלות המערער ובחזקתו הבלעדית באדמות כפר אבו סנאן.

ב.המערער טען בפני בית משפט קמא, שאירוע ההצפה התרחש ביום 30/01/11 ובמהלכו זרמו מי ביוב בכמות אדירה מכיוון הכביש הראשי ומצנרת ביוב שבורה, והציפו שטחים נרחבים משטח מגרשו של המערער, לרבות מטע הזיתים (שהוכשר על ידו בשנת 2009) ונגרמו לו נזקים רבים.

ג.בית משפט קמא דחה את תביעתו של המערער, לאחר שהגיע למסקנה, כי לא הוכח, שהמערער מחזיק במגרשו באופן בלעדי בשטח של 14,210 מ"ר, ולאחר שהמערער נמנע מלצרף כתובעים נוספים את הבעלים הרשומים של חלקות 21-22. מחדל זה, כך נקבע, יש לזקוף לחובתו של המערער. יחד עם זאת, הוסיף בית משפט קמא, שנימוק זה, כשהוא עומד בפני עצמו, לא היה מביא לדחיית התביעה במלואה, אלמלא הצטרפו לכך שיקולים נוספים.

ד.לביסוס תביעתו הסתמך המערער על חוות דעתו של השמאי המוסמך, אומייה הינדי, מיום 06/04/11, ואילו המשיבה הסתמכה על חוות דעתו של השמאי, אשר מדלסי. בית משפט קמא החליט להעדיף את ממצאי חוות דעתו של השמאי, מר מדלסי, מטעם המשיבה, הן משום שלא הוכח, כי במועד אירוע ההצפה זרמו מי ביוב בכמות ניכרת לשטח מגרש המערער, ולא מי גשמים, הן משום שהמערער לא הגיש תצהירי עדות ראשית, ולא זימן מי מן הבעלים במשותף האחרים של חלקות 21-22 למתן עדות, לגבי עצם קרות אירוע הצפת מי הביוב וגרימת הנזקים הנטענים, ללא הסבר סביר, והן משום שהיה הגיוני להניח, שגם שטחים נוספים הגובלים עם מגרש המערער היו אמורים אף הם להיות מוצפים במי ביוב, אך המערער לא מצא לנכון לזמן בעלי מקרקעין אלה לעדות בבית המשפט לתמיכה בגרסתו, ללא הסבר סביר לכך.

בנוסף, ציין בית משפט קמא, כי בכתב תביעתו טען המערער, שביצע פניות דחופות למשיבה, עקב האירוע, ולמרות חומרת העניין, נותרו פניותיו ללא מענה, אך בית משפט קמא ציין, כי זו נותרה טענה בעלמא, שלא נתמכה בראיה כלשהי.

ה.יצוין, כי בית משפט קמא הפנה, בין היתר, לכך, שבחוות דעתו של השמאי מטעם המערער (עמ' 6) צוין, כי הוזמנה בדיקת מי ביוב, שנלקחה ממגרשו של המערער, במעבדה קלינית מהמובילות בארץ, אולם, תוצאות בדיקה זו לא צורפו לחוות הדעת. בכך ראה בית משפט קמא מחדל של ממש, שיש לזקוף לחובת המערער.

ו.בנוסף, ובהתאם להסדר הדיוני שבין הצדדים, ערך בית משפט קמא ביקור בשטח וציין, כי לפי התרשמותו הישירה, הוא לא זיהה את הנזקים הנטענים על ידי המערער, ובמיוחד לא ראה את הנזק הכבד הנטען לעצי הזית. גם שאלות שהפנה בית משפט קמא לשמאי מטעם המערער לא קיבלו הסבר מניח את הדעת והטענות, שהועלו לעניין זרימת מי הביוב וההצפה, לא קיבלו ביסוס במהלך הביקור.

נוכח כל אלה, דחה בית משפט קמא את תביעתו של המערער, וזאת עוד בטרם דן באחריות המשיבה ובמימדי הנזק.

ז.מונח בפנינו ערעורו של המערער, המלין על כך, שפסק דינו של בית משפט קמא מקפח אותו ולטעמו, נוגד את החומר הקיים בתיק ואת הראיות החפציות, התמונות, סרטי הווידאו, חוות הדעת שמטעם המערער, התצהירים והראיות הרבות, כך נטען, שהמערער הגיש.