ע"א 43951-12-15

1.החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם הבכיר נחשון מיום 9.10.15.

2.תחילה אציין שבמוקד הפסיקה לסוגיה זו העיקרון, שהארכת מועד טעונה טעמים מיוחדים, וטעמים מיוחדים המצדיקים את המבוקש, הינם בפרט כאלה, שמקורם בגורמים שאינם תלויים בבעל הדין המבקש – ראה רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים.

3.אין בבקשה זו כל טעם מיוחד כדלעיל, מלבד פניית המבקש, לפחות לדבריו, ללשכה לסיוע משפטי, וגם לכך, אין בפני כל אסמכתא לדבר.

4.ומעבר לכך, על פני הדברים, איחור במועדים, לדידו של המבקש, זו התנהלות החוזרת על עצמה, ואפרט:-

א.תחילה אציין שבמוקד – בקשה לביטול פסק דין שניתן לפני למעלה מעשר שנים, בשנת 2004.

ב.לדיון שנקבע לבקשתו בפני כבוד הרשמת יהלום ליום 7.9.2005 – לא התייצב המבקש – ראה החלטה בתא"ק 711927/04.

ג.בעקבות זאת, ביום 7.10.2015, הוגשה בקשה לביטולה של אותה החלטה וכבוד הרשם נחשון דחה אותה, תוך שפירט בהרחבה את זלזול המבקש בבית המשפט, ותוך שציין שנמנע המבקש מלנצל הזדמנות שנייה שניתנה לו להציג את טענותיו בפני בית המשפט.

ד.לא חלפו ימים רבים, ופנה המבקש פעם נוספת לבית משפט השלום בבקשה ראשונה להארכת מועד להגשת ערעור, ובתוך כך אציין, כי, ללא קשר להחלטה שתינתן בהמשך, כבר היה בכך, לטעמי, כדי ללמדו על חשיבות מועדי הערעור. בהחלטתו מיום 25.10.2015 קבע כבוד הרשם נחשון שהכתובת להגשת הערעור היא בית המשפט המחוזי.

ה. בחלוף שלושה ימים פנה המבקש שוב לרשם נחשון שהפנה להחלטתו הקודמת. כותרתה של אותה בקשה: "בקשה להארכת מועד להגשת ערעור", ואין לי אלא לשוב ולציין, שגם בכך היה כדי להעמיד את המבקש על מקומו ולהבהיר לו, אם בכלל נחוץ היה הדבר, בשנית, את חשיבות העמידה במועדים. מי שמבקש הארכת מועד, פשיטא שהבין, שאיחר במועד.