ע"א 39734-10-15 וויאקובסקי ואח' נ' רוזנמן ואח'

בקשה לסעד זמני בערעור

1.המבקש זכה בתביעה שהגיש נגד המשיב, אף כי לא בכולה (ת"א 11957-04-12, בית משפט השלום בראשון לציון).

2.המשיב הגיש ערעור על פסק הדין, והמבקש הגיש לאחר מכן ערעור שכנגד.

3.במסגרת תיק בית משפט השלום עוקלו שני נכסי מקרקעין של המשיב לטובת המבקש במסגרת עיקול זמני (להלן: "העיקולים").

4.עתה עותר המבקש לקבלת סעד זמני במסגרתו ייוותרו העיקולים בסכום של 563,250 ₪ (חלק תביעתו שנדחה ואשר לגביו הוגש ערעור שכנגד), גם לאחר שהמבקש ישלים את ביצוע פסק הדין עד תום, וזאת עד להכרעה בערעור שכנגד.

5.יצוין, כי את סכום פסק הדין (קרוב ל-1.2 מיליון ₪) משלם המשיב במסגרת תיק הוצל"פ שפתח נגדו המשיב בסמוך לאחר מתן פסק הדין, וזאת בתשלומים של 200,000 ₪ לחודש. בעת הגשת הבקשה לסעד זמני (24.12.15) שילם כבר המשיב 800,000 ₪ ויתרת חובו בתיק ההוצל"פ הסתכמה, לפי תצהיר המבקש, ב-374,655 ₪, כאשר אם יוסיף המשיב וישלם את החוב לפי צו החיוב בתשלומים, צפוי הוא לסלק את החוב לכל המאוחר ביום 10.2.16.

6.ביום 10.1.16 התקיים דיון מוקדם בערעור, ובית המשפט הציע לצדדים הצעה לסיום התיק בהסדר.

הוסכם כי החלטה בבקשה לסעד זמני תינתן על ידי בית המשפט רק אם יודיעו הצדדים שלא התקבלה הצעת בית המשפט לפשרה, והודעה בה מתבקש בית המשפט ליתן את ההחלטה בבקשה הוגשה על ידי המבקש ביום 31.1.16 (המועד האחרון למסירת הודעה על הסדר).

7.הצדדים הכבירו מלל רב לגבי הבקשה לסעד זמני בערעור, אך בסופו של יום אין מדובר בבקשה מורכבת.

8.שני שיקולים מרכזיים מצטברים נשקלים על ידי בית משפט במסגרת בקשה לסעד זמני, לרבות לעניין הותרת צו עיקול זמני בתוקפו, הלא הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בין שני השיקולים מתקיימת מקבילית כוחות, דהיינו ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן להפחית ממשקל מאזן הנוחות, ולהיפך [ר' למשל ע"א 8194/14 חסיד נ' אפרימיאן (18.1.15)].