ע"א 38633-10-12 סימן טוב נ' עירית ירושלים

הבקשה והרקע

1. בפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים בת"ת 47889-07-12 (כב' הרשמת הבכירה ס' אלבו), מיום 14.10.12, בגדרה נדחתה בקשת המערער לביטול ההחלטה המורה על דחיית התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

2. המשיבה הגישה כנגד המערער תביעה על סכום קצוב לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' עליית הנועד 32 בירושלים לתקופה שמיום 12.5.07 ועד ליום 31.7.07. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן.

3. בהחלטת בית משפט קמא מיום 29.7.12 צוין, כי המערער אינו כופר בחבותו לשלם את חוב הארנונה ואף מודה כי כספי העיקול לא נגבו מחשבונו, אלא טוען כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל נעשתה בחוסר תום לב, לאחר שהמשיבה הטילה עיקול על חשבונו בבנק ולא פעלה לגביית חוב הארנונה באמצעות העיקול שהטילה, ועל כן אינה רשאית לגבות את האגרות ושכ"ט עו"ד בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בית משפט קמא הורה על קבלת ההתנגדות בכפוף לכך שהמערער יפקיד בקופת בית המשפט את סכום קרן החוב שאינו שנוי במחלוקת, בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, בסך 1,385 ש"ח, וזאת עד ליום 10.9.12, שאם לא כן תידחה בקשתו.

4. החל ממועד זה החלה סאגה ארוכה ומתמשכת של בקשות וארכות בנוגע להפקדת סכום הפקדון ומועד הפקדתו. כמסתבר, המערער לא הפקיד את הפקדון שנקבע בהחלטה מיום 6.8.12 כתנאי לקבלת ההתנגדות, חרף העובדה כי הסכום נפרש לתשלומים וניתנו ארכות להפקדתו. לפיכך, הורה בית משפט קמא ביום 13.9.12 על דחיית ההתנגדות.

5. המערער לא אמר נואש והגיש בקשה לעיון חוזר על ההחלטה המורה על דחיית ההתנגדות, חרף העובדה שלא הפקיד את סכום הפקדון שנקבע כאמור.

6. ביום 14.10.12 קבע בית משפט קמא כי: "למבקש ניתנו ארכות חוזרות ונשנות להפקדת סכומי הפקדון, אך הוא לא עמד בהן. המבקש עשה דין לעצמו ובחר להפקיד את כספי הפקדון רק לאחר שניתן פסק הדין נגדו. בנסיבות אלה, איני מוצאת מקום לביטול ההחלטה המורה על דחיית ההתנגדות".

   מכאן הערעור שבפניי.

   ההליכים בערעור

7. אף לבית המשפט שלערעור הגיש המערער אינספור בקשות לפטור מאגרה ומתשלום פקדון לצורך הגשת הערעור, תוך שהוא מצרף לבקשותיו מסמכים המעידים על מצוקתו הכלכלית. ביום 11.11.12 פטר כב' הרשם ראובן שמיע ז"ל את המערער מתשלום אגרה וביום 23.10.13 ו- 13.11.13 אף נעתר להפחתת סכום הפקדון מ- 15,000 ש"ח ל-1,500 ש"ח, ולבסוף ל-1,000 ש"ח תוך מתן ארכות להפקדת הסכום.