ע"א 38443-04-14 שפירא נ' מדינת ישראל ואח'

ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת עדי חן-ברק) מתאריך 20/2/14 בתיק מספר 6040-06-12.

בתביעה שהגיש המערער כנגד המשיבים לביהמ"ש קמא עתר המערער לכך שהמשיבים יחויבו לפצותו בסכום של 275,000 ₪, כתוצאה מכך שנעצר מעצר שווא לטענתו ועילות חוקתיות נוספות שהתקיימו לטענתו, בעקבות הפגנה שהתקיימה בחיפה בתאריך 29/6/05, על רקע התנגדותו ל"תכנית ההתנתקות". "תכנית ההתנתקות" כזכור, כללה פינוי ישובים ברצועת עזה ובשומרון ועוררה בשעתו פולמוס ציבורי אשר לווה אף בהפגנות וחסימות של צירי תנועה מרכזיים במקומות שונים בארץ.

נראה שאין חולקים שההפגנה בה השתתף המערער ולמעשה יזם אותה הייתה הפגנה חוקית, שכן השתתפו בה פחות מ-30 אנשים. ואולם, על פי הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא, ושלא מצאנו עילה להתערב בהם, במהלך ההפגנה המערער, אשר לטענתו הסביר לנוכחים בהפגנה את המצב החוקי ואת פסקי הדין שניתנו על ידי בית המשפט הגבוה לצדק, קרא למשתתפים לחסום את הכביש הסמוך.

המשיב מס' 2, אשר הינו קצין המשטרה שנכח במקום, פנה אל המערער יותר מפעם אחת וביקש כי יפסיק לקרוא לאנשים לחסום את הכביש הסמוך, ומשלא נעתר המערער לבקשתו, הורה המשיב מס' 2 לעצור את המערער. המערער היה נתון במעצר יממה אחת, ולאחר מכן שוחרר על ידי בימ"ש השלום בקריות לחלופת מעצר למשך 4 ימים.

בערעורו שלפנינו, כמו גם בהליך שהתקיים בפני בימ"ש קמא, טען המערער כי הופרו זכויותיו החוקתיות ובמיוחד זכותו לחופש הביטוי וזכות ההפגנה, ועוד טען כי המשיבים לא פעלו על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אשר מכוחן אין לראות פסול בקריאתו לנוכחים בהפגנה לחסום את הכביש. עוד טען המערער כי בעת שנעצר הופעל עליו כוח בלתי סביר, ומעצרו נעשה בגין עבירה שאינה קיימת בספר החוקים ("הסתה להסתה"), ועל כן המעצר לא היה חוקי, והמערער היה רשאי להתנגד לו בכוח.

עוד הוסיף המערער וטען כי לא היה מקום לזקוף לחובתו את העובדה שלא שיתף פעולה בתחנת המשטרה ולא היה מוכן להזדהות, שכן ממילא אנשי המשטרה ידעו היטב את זהותו.

זאת ועוד, כנגד המערער הוגש כתב אישום אך ערב המועד שנקבע לישיבת ההוכחות מצאה המדינה כי צולם סרט על ההפגנה שלא הועבר לסנגורו, ובעקבות זאת בפתח ישיבת ההוכחות חזרה בה המדינה מכתב האישום והמערער זוכה בדין.

בימ"ש קמא דחה את תביעתו של המערער בנימוק כי הגם שההפגנה הייתה בתחילתה הפגנה חוקית, הרי לאור קריאותיו של המערער לציבור הנוכחים לחסום את הכביש וסירובו המתמשך של המערער להישמע להוראות השוטרים להימנע מכך "היה מוצדק לעצור את [המערער]" (וראו הסיפא לסעיף 41 לפסה"ד קמא).

בין היתר, נסמך בימ"ש קמא על מזכרים שנכתבו על ידי שוטרים שנכחו במקום ואשר הוגשו לביהמ"ש על ידי המערער עצמו. כך למשל, מזכר מיום 29/6/05 שנכתב על ידי רס"מ יוני משיח, אשר בו כך נאמר: "בתאריך היום סמוך לשעה 17:05 לערך, כשעמדתי עם (...), פקד עופר אוסטה בסמוך לקבוצה של כ-30 מפגיני ימין עם שלטים כנגד ההתנתקות, הבחנו כי אחד המפגינים שלבש חולצה כתומה... תוך שהוא מחזיק מכשיר מגאפון... הנ"ל החל לצעוק במגאפון ואמר למפגינים כי חובתם המוסרית לרדת ולחסום את הכבישים וכי במדינה שבה יש חוקים כנגד אזרחים יש לעבור על החוקים. בשלב זה ניגש לעברו פקד עופר אוסטה וביקש ממנו להפסיק, הנ"ל סירב ואמר כי זאת זכותו ואז אמר לו פקד עופר הוא עצור בגין הסתה וביקש שיתלווה אליו לניידת... בדרך לניידת צעק העצור לעברנו אתם אפסים, אח"כ פנה ישירות לפקד עופר אוסטה ואמר לו אתה אפס, אתה פאשיסט, שלוח של ממשלת השמאל ושגם לפני 60 שנה אנשים מילאו פקודות. בשלב זה הוכנס העצור לניידת ואז אמר לפקד עופר אוסטה תוריד את הידיים המלוכלכות שלך ממני ואז העצור נלקח לתחנה".

דברים ברוח זו נכתבו אף במזכרים אחרים על ידי שוטרים שנכחו במקום ואשר הוגשו כראיה מטעם המערער עצמו (ראה מזכר מיום 29/6/05 שנכתב על ידי רפ"ק שרביט, מזכר מיום 29/6/05 שנכתב על ידי משה שלינגר ומזכר מאותו תאריך שנכתב על ידי אילן אקסל, ואשר צוטטו בפסה"ד קמא).

בימ"ש קמא בפסק דין מפורט סקר את כל טענותיו של המערער וקבע את העובדות. כאמור, אנו סבורים כי אין עילה להתערב בעובדות שנקבעו. על יסוד העובדות שנקבעו אנו סבורים שבדין דחה ביהמ"ש קמא את תביעת המערער.