ע"א 38021-09-14 יהודה ואח' נ' באמצעות מנהל מקרקעי ישראל

בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

כפי שהובהר בתשובה לתגובה, הבקשה אינה נסמכת על טענות בדבר העדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון.

כל שטוענים המבקשים הוא שבפסק הדין, נשוא הערעור, נפסקו לזכותם סכומים העולים על סכום הערבון הנדרש, כי ערעורם נסוב על גובה הנזק שנפסק לזכותם בפסק הדין וכי הם מסכימים שהמשיבה תעכב תחת ידה סך של 10,000 ₪ להבטחת ההוצאות שיפסקו לזכותה בערעור, ככל שיפסקו.

אלמלא הוגש הערעור שכנגד היה מקום להעתר לבקשת המבקשים. ואולם משעה שהוגש ערעור שכנגד (לאחר הגשת הבקשה לפטור מערבון); משהסכומים שנפסקו לזכות המבקשים שנויים במחלוקת ונתונים להתדיינות נוספת בפני ערכאת הערעור; ולאור התכלית של הפקדת הערבון שנועדה להבטיח את תשלום הוצאות המשיב בערעור, באופן שהמשיב יוכל לגבות בדרך קלה, זמינה ובטוחה את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו, בלא שיאלץ לנקוט בהליך נוסף ומסורבל אין מקום עוד להעתר לבקשה.

ויפים לענייננו, הדברים האמורים בהלכת מצדה (ע"א 1646/98 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, פ"ד נה(2) 481, 484 (2000) שם הובהר במפורש כי אין מקום להציע "קיזוז" כתחליף לערבון מקום בו קיימת מחלוקת באשר לזכויות שמבוקש שישמשו תחליף לערבון:

"זאת ועוד, יש להבחין בין ההליכים הנוגעים לפסיקת הוצאות לבין עניינים אחרים. לא ניתן להציע, בכל מקרה, קיזוז כדרך לפירעון חיובי הוצאות או כתחליף לעירבון. אמנם, אפשרות כזו קיימת כאשר הקיזוז מוצע ביחס לחוב שניתן עליו פסק-דין וטרם נפרע. כך, למשל, יכול המערער להציע בגדרו של ערעור כי סכומי כסף המגיעים לו על-פי פסק-הדין נושא הערעור, כאשר הטענה היא שנפסק סכום נמוך מדי, ישמשו ערובה להוצאות. לעומת זאת העלאת טענות קיזוז הנוגעות לזכויות אחרות, לרבות כאלה הנתונות להתדיינות, אינה יכולה לשמש תחליף הולם. במסגרת בקשה לפטור מעירבון או להמרתו לא ניתן לקיים דיון של ממש בזכויות אלה. הליך הפקדת העירבון אינו משול להליך המאפשר בירור ממצה של טיב הזכויות. לכן זכויות נטענות אלה אינן יכולות לשמש תחליף לעירבון".

לפיכך, הערבון יופקד עד ליום 20.12.2014 שאם לא כן ירשם הערעור לדחייה.

מזכירות- מעקב.

המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים.