ע"א 36356-03-17 צ'רלטון בע"מ נ' סרנו

ערעור זה מופנה נגד פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט הבכיר מיכאל תמיר) בת"א 5190-01-15 מיום 02.02.17 לפיו נדחתה תביעת המערערת לחיוב המשיב בתשלום פיצויים בסך 300,000 ₪ בשל טענתה להפרת זכויות יוצרים שלה על ידו ועשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.

רקע

המערערת הינה חברה פרטית המפיקה שידורי ספורט בערוצי הטלוויזיה "ספורט 1", "ספורט 2" ו"ספורט 1 HD" (להלן: "ערוצי הספורט").

לטענת המערערת, המשיב מפעיל עסק מסחרי, המכונה "גל תקשורת לוויינים", העוסק במכירת ממירים שיתופיים, באמצעותם ניתן לצפות בשידורי הכבלים ובכללם ערוצי הספורט , מבלי לרכוש חבילת ספורט דרך מפעילת הכבלים ("יס"/"הוט"/"סלקום טיוי").

המשיב טוען כי הוא טכנאי אלקטרוניקה, ובין יתר עיסוקיו נדרש מדי פעם בפעם להתקין מכשירים אלקטרוניים בהתאם לדרישות הלקוח. לדבריו, אינו יצרן של מוצרים אלקטרוניים וכן אינו מוכר חבילות תוכן מכל סוג שהוא.

המערערת הגישה תביעה לבית המשפט קמא לאחר ששכרה את שירותיה של חברת חקירות אשר התקשרה עם חברות/אנשים המספקים ממירים פיראטיים, ובין היתר – המשיב, אשר הגיע לדירה שבה שהה אחד החוקרים והתקין בה ממיר שיתופי, תוך שהוא מציג לחוקר כיצד ניתן לצפות באמצעות הממיר בערוצי "יס" השונים, לרבות ערוצי הספורט. בעבור ההתקנה שולם למשיב סך של 1,100 ₪.

בתביעתה טענה המערערת, כי נתונה לה זכות בלעדית לעשות שימוש ביצירות הספורט אותן היא מפיקה והמשיב, בהתנהלותו, הפר את זכויות היוצרים שלה. כן טענה לעשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.

לטענת המשיב, לא הוכח כי המערערת בעלת זכות יוצרים בלעדית כלשהיא בישראל. כן טען, כי לא הוכח שהמערערת בעלת רישיון יחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן:"החוק"), ועל כן אין בהתנהלותו משום הפרת זכויות יוצרים של המערערת או התעשרות על חשבונה.

בית המשפט דחה את התביעה במלואה בקבעו כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה לפיה היא בעלת זכויות יוצרים במשדרים ששודרו בערוצי הספורט וממילא לא הוכיחה כי המשיב התעשר על חשבון זכויות אלה.

פסק דין זה הינו מושא הערעור שלפניי.

טענות המערערת

המערערת טוענת כי השידורים המופקים על ידה מהווים יצירה מקורית דרמטית ולפיכך היא בעלת זכות היוצרים על שידוריה, וזאת על פי סעיף 4(א)(1) לחוק.

לטענתה, פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2173/94 Tele Event L td נ' ערוצי זהב (פורסם בנבו, 02.08.01) קובע כי המקצועיות הנדרשת בהפקות של משדרי ספורט עולה כדי ה"מקוריות" הנדרשת לפי סעיף 4 לחוק. כן נקבע כי הפקת שידורי ספורט מהווה יצירה דרמטית.

עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא כאשר קבע שאין לתת משקל למסמך ההפקה שצורף לתצהירו של מר שניאור, מנהל תחום אנטי פיראטיות של המערערת (להלן: "שניאור"). לגרסתה, המסמך מעיד בצורה ברורה ומפורטת באשר לפעולות יומיומיות אותן מבצעת המערערת על מנת להפיק תוכניותיה ולהעלותן לשידור בערוצי הספורט.

זאת ועוד נטען, כי מאחר שעל כל שידוריה מתנוסס לוגו המערערת, הרי שקיימת חזקה, בהתאם לסעיף 64 לחוק, לפיה המערערת היא בעלת זכויות היוצרים בשידורים המופקים על ידה, אשר משודרים בערוציה.