ע"א 36000-10-15

לפני בקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון.

עסקינן בערעור על פסק דין שניתן ביום 6.7.15, על ידי בית משפט השלום בנתניה בת.א 28712-07-12 (כב' השופטת חנה קיציס), שקיבל את תביעת המשיבים 6-1 נגד התובע ודחה את התביעה שכנגד שהגיש התובע, כשגדר המחלוקת לגבי מסירת החזקה בדירה שנרכשה על ידי המשיבים מהמבקש ותשלום פיצויים בגין הפרת ההסכם.

הבקשה היא לפטור מתשלום אגרת בית משפט וכן מהפקדת ערבון.

חובת המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים : העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון ואת סיכויי ההליך.

בקשה זו הוגשה ביום 19.10.15.

המבקש הגיש בקשה נוספת לפטור מאגרה והפקדת ערבון בהליך נוסף, ע"א 1146-10-15, ביום 2.10.15, כאשר טענותיו של המבקש בבקשה שם לגבי מצבו הכלכלי והעדר יכולת כלכלית הן דומות שלא לומר זהות לטענות בבקשה בהליך זה.

נוכח האמור לעיל, אני מפנה לנימוקי החלטה שניתנה על ידי בע"א 1146-10-15 ביום 11.11.15 ולכתוב שם בכל הנוגע לכך שלא שוכנעתי מטענות המבקש בדבר העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ולהפקיד את הערבון ואין מקום לחזור עליהם במסגרת החלטה זו.

לגופה של מחלוקת טען המבקש, כי פסק הדין שגוי, אינו מסתמך על הראיות, ניתן בחוסר סמכות, מהווה עיוות דין, חוטא לאמת ובלתי צודק ולכן דינו להתבטל.

בתגובה לבקשה טוענים המשיבים 6-1, כי יש לדחות את הבקשה. המבקש עתר זה מכבר לבית המשפט בבקשה מסוג זה (ת.א 53110-10-14) בבקשה לפטור אותו מתשלום אגרה ובקשתו נדחתה ברובה המכריע. בית המשפט, עת בחן את בקשת המבקש בתיק זה, לעכב ביצוע פסק הדין, ציין בהחלטתו מיום 8.11.15, כי סיכויי הערעור "אינם נראים להיות טובים." ומכאן שהערעור חסר עילה ויש לדחותו נוכח קלישות סיכוייו להתקבל. יכולתו הכלכלית של המבקש, כבר נבחנה על ידי בית המשפט שמצא והחליט שיש ביכולתו לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון. פריסת מצב ההתדיינויות המשפטיות המנוהלות על ידי המבקש מעידה כאלף עדים שאין צידוק להעניק למבקש פטור מאגרה או ערבון. המבקש מפר את פסק הדין שניתן נגדו בבית משפט קמא ולא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו.