ע"א 35568-04-15

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת דורית פיינשטיין) בתא"ח 44820-11-12, מיום 4.3.15, בגדרו התקבלה תביעת המשיבה לפינויו של המערער ממושכר אשר למשיבה זכויות בו. כן חויב המערער בשכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.

העובדות הצריכות לעניין

המשיבה הינה חברה פרטית המפעילה את "מקבץ הדיור" במרכז הקליטה במבשרת ציון (להלן: "מרכז הקליטה"), על פי התקשרות שבינה לבין חברת "עמידר" ומשרד הקליטה.

המערער עלה לישראל מאתיופיה בשנת 2001, והופנה על ידי "עמידר" ומשרד הקליטה להתגורר במרכז הקליטה.

ביום 1.8.06 חתם המערער על הסכם מול המשיבה, המקנה לו זכויות מגורים ושימוש בדירה 152/2 במרכז הקליטה. על פי ההסכם, התחייב המערער לשלם דמי שהייה בסך 175 ₪ לחודש, ואישר כי ידוע לו שדמי השהייה עשויים להשתנות מעת לעת בהתאם להוראות שתקבל החברה מ"עמידר" וממשרד הקליטה. עוד התחייב המערער לשלם למשיבה את דמי השהייה מראש עבור תקופה של חודש אחד לפחות, ועד שלושה חודשים. כמו כן, במסגרת ההסכם הצהיר המערער, כי ידוע לו שהזכות להתגורר במרכז הקליטה היא זכות אישית, המוענקת לו בלבד, והוא אינו רשאי להרשות לאחרים את השימוש ביחידה ו/או לשתף מישהו אחר בשימוש ביחידה.

בחודש מרץ 2007 התחתן המערער באתיופיה עם הגב' למה טרהס, ולאחר מכן היא עלתה לישראל. בסופם של הליכים בירוקרטיים שונים הוכרה הגב' טרהס בשנת 2011 כעולה חדשה. לבני הזוג נולדו שני ילדים ואין חולק כי לכל הפחות החל מחודש מרץ 2011 מתגוררת כל המשפחה יחד ביחידה שהוקצתה למערער.

במרץ 2011 עדכנה התובעת את רישומיה, וקבעה כי יחד עם המערער מתגוררת אשתו, אשר אינה זכאית להתגורר במרכז הקליטה בתעריף המיוחד לעולים. כך, עודכן סכום דמי השכירות לסך של 1,500 ₪ בחודש, וזאת בהתאם להנחיית משרד הקליטה (ראו: נספח ג' להודעת הערעור).

ביום 25.11.12 הגישה המשיבה תביעה לפינוי המושכר, בטענה כי החל מיום 15.3.11 חדל המערער לשלם לה את דמי השהייה, ובכך הפר את הסכם השכירות.

בית משפט קמא קיבל את התביעה, קבע כי המערער הפר את ההסכם, והורה לו לפנות את יחידת הדיור עד ליום 15.5.15, ולהותירה כשהיא ריקה מכל חפץ ואדם. נוכח מצבו הכלכלי של המערער נפסק, כי המערער ישלם את שכר טרחת ב"כ המשיבה בסך 2,000 ₪ בלבד.