ע"א 35341-03-14 ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ ואח' נ' שרותי ארגל שווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ ואח'

א.המערערת הגישה את ערעורה כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת נסרין עדוי), מיום 9.2.14, ב-תא"ח 48889-02-13, לפיו נדחתה תביעתה לפינוי המשיבה מנכס מקרקעין שהושכר לה על ידי המערערת, אשר טענה כי המשיבה הפרה את ההסכם שביניהם הפרה יסודית.

המשיבה מצידה הגישה ערעור-שכנגד על מיעוט הוצאות המשפט שנפסקו לזכותה בערכאה קמא.

ב.בדיון שהתקיים בפנינו ביום 11.11.14 קיבל ב"כ המערערת את המלצתנו והודיע לאחר היוועצות עם מרשתו כי המערערת חוזרת בה מן הערעור, וכי תגיש תובענה חדשה לגבי אותם רכיבים שתהא רשאית להגיש לגביהם תובענה.

ג.בד בבד ביקש ב"כ המערערת שלא ייפסקו הוצאות כנגד מרשתו בהוסיפו שאי-תשלום דמי הניהול על ידי המשיבה היווה הפרה רגילה, וכי התשלום הראשון של המשיבה בוצע למעשה לאחר הגשת תביעתה של המערערת, ומכאן שהגשת התביעה היתה חיונית.

עוד הוסיף, שהיתה בין הצדדים מחלוקת משפטית לגיטימית ולכן בוודאי שאין מקום לפסיקת הוצאות בערעור, ואין מקום לקבל את הערעור – שכנגד מטעם המשיבה שהוגש בגין מיעוט ההוצאות שנפסקו לזכות המשיבה.

ד.ב"כ המערערת הוסיף, שפסיקת ההוצאות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ואין זה מתקבל על הדעת שמי שמפר חוזה יעתור לפסיקת הוצאות לזכותו, ולכן ביקש כי נסתפק בהוצאות שהוטלו על מרשתו בבית משפט קמא.

ה.ב"כ המשיבה חזר על כל הטענות שהעלה בערעור שכנגד ובעיקרי הטיעון מטעמו.

לטעמו, קיבלו טענותיה של המערערת מענה הולם בפסק דינו של בית משפט קמא ואף על פי כן עשתה המערערת שימוש בזכותה להגיש ערעור.

בגין הטיפול בערעור הקדיש ב"כ המשיבה, לטענתו, שעות רבות והגיע מתל אביב לדיון בבית משפט זה, ומה גם שהמשיבה הסכימה להצעה שהועלתה בשלב קדם הערעור ואילו המערערת סירבה, ולכן נדרשה המשיבה להכנת עיקרי טיעון, בא-כוחה השקיע שעות רבות בהכנה לערעור, והוא, כמו גם מנהל המשיבה, נאלצו להגיע שנית לבית משפט זה לדיון בערעור.

ב"כ המשיבה ציין, שבגין הליכי הערעור שילמה המשיבה לבא-כוחה סכום של 25,000 ₪ לכן עתר ב"כ המשיבה הן לפסיקת הוצאות בגין הדיון בערכאה קמא והן בגין הערעור בבית משפט זה.