ע"א 34079-10-14 מירוז נ' פנוב ואח'

1. מונחת לפני בקשה להפחתת הערבון שנקבע כדי סך שלא יעלה על 5,000 ₪.

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב – יפו (כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי) מיום 18.08.2014 לפיו נדחתה תביעה שהגיש לתשלום שכר טרחה.

כמו כן חוייב המבקש בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבים בסך כולל של 5,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.לטענת המערער סכום הערבון שנקבע (10,000 ₪) אינו עומד ביחס לשווי התביעה נשוא הערעור (28,000 ₪), כמו גם לסכום ההוצאות בהן צפוי הוא להיות מחויב ככל שערעורו ידחה (סעיפים 2-1 לבקשה).

כמו כן מבקש הוא לראות בעיסוקו כעורך דין, "פעיל ומצליח" משום חיזוק לטענתו לפיה "אין צורך בערובה כה גבוהה" (סעיף 5 לבקשה).

4. המשיבים מתנגדים לבקשה הן מהטעם כי "גובה הערבון שנקבע תואם את המקובל בסוג ההליכים שבנדון, בשים לב לטיב ההליך ומהותו, למספר המשיבים, לשווי נשוא ההליך ולהיקף ההתדיינות הצפוי" והן מהטעם כי "קיים סיכוי כן וממשי כי הערעור ידחה ולא יהיה בעירבון של 5,000 ש"ח כדי לכסות את הוצאות המשיבים" (סעיפים 2 ו- 10 לתגובה).

5.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובה ולתשובה, כמו גם להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

6.שקלול כלל השיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון, לרבות היקפו של ההליך ומורכבותו, ההוצאות הצפויות להיפסק במסגרתו, מספר המשיבים (12 במספר), שווי סכום התביעה (28,000 ₪), סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך (5,000 ₪), וזהות הצדדים (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל), מביאני לכלל דעה כי אין מקום לחרוג בהליך זה מהנוהג והמקובל ביחס לגובה הערובה בערעור בפני דן יחיד, הכל מתוך הערכה גסה של כל הפרמטרים הרלוונטים.

7.למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי לא מצאתי בעיסוקו של המערער (עורך דין) טעם המצדיק כשלעצמו להיעתר לבקשה.

(ראה: ע"א 9024/12 משה יאיר, עו"ד נ' אברהם, רע"א 4395/14 מרדכי כהן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ).