ע"א 33638-06-16

א. ההליך

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט מר אהרון שדה) מתאריך 27.4.2016 בתיק א' 46312-01-13.

ב. הרקע לערעור

2.עניינו של כתב התביעה שהוגש מטעם המערער לבית משפט קמא, בביטוח מפני אבדן כושר העבודה, שנעשה לתובע בחברת הביטוח "הראל", בתיווך המשיבה, המשמשת כסוכנות ביטוח.

בתמצית הדברים, טען המערער, כי בסיכום שהושג בינו ובין נציגת המשיבה, בתאריך 20.2.2001, הוסכם, שכנגד תשלום דמי ביטוח בשיעור 2.5% משכרו, שעמד באותה עת על סך 16,500 ₪, יזכה המערער לכיסוי ביטוחי מפני אובדן כושר העבודה בשיעור של 75% משכרו. עוד הוסכם, שהביטוח יהיה צמוד לשכרו של המערער, ולא לגילו (המתקדם מטבע הדברים עם הזמן). לטענת המערער סיכום זה הופר על ידי המשיבה. המערער מוסיף וטוען, כי בשנת 2012, בעת שפנה למעסיקתו (חברת "קל בניין") לברר כמה ימי מחלה לא נוצלו על ידו, התברר לו, מפי עובדת של מעסיקתו (ראדה שמה), שמעסיקתו שילמה דמי ביטוח עבור הכיסוי הביטוחי הדרוש לו מפני אבדן כושר העבודה. המערער טוען, שאם רכשה מעסיקתו את הכיסוי הביטוחי מפני אובדן כושר העבודה, כי אז כלל לא היה מקום שהמשיבה תסדר לו ביטוח שכזה ותגבה ממנו דמי ביטוח עבור ביטוח זה. על כן, לטענת המערער, המשיבה נהגה כלפיו במרמה, ועליה להשיב לו את דמי הביטוח ששולמו לה על ידו עבור ביטוח מפני אובדן כושר העבודה.

3.על בסיס טענותיו, המובאות לעיל בתמצית, עתר המערער בתביעתו לכך שהמשיבה תחויב לשלם לו סך 144,383 ₪, כערכם ליום הגשת התביעה (24.1.2013), לפי הפירוט הבא:

(א)סך 104,383 ₪ בתורת נזק ישיר (משוערך ליום הגשת התביעה), המהווה סכום כל דמי הביטוח שהמערער שילם, החל מתאריך 1.4.2004 ועד לחודש אוגוסט 2012.

(ב)סך 40,000 ₪, כנזק שאינו נזק ממון.

יצוין, כי חברת הביטוח הראל, אשר העניקה למערער את הכיסוי הביטוחי ואשר גבתה את דמי הבטוח עבור כיסוי זה, לא נתבעה על ידי המערער, ותביעתו הוגשה אך ורק נגד סוכנות הביטוח, שתיווכה בעסקת הביטוח.