ע"א 33011-06-14

השופט חגי ברנר:

מבוא

1. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בתל- אביב- יפו (כב' השופט ישי קורן) במסגרת תא"ק 09- 09- 28457, אשר הורה על סילוק ידם של המערערים ממקרקעין בשטח של כ- 2.5 דונם בעיר אור יהודה, למעט משטח של 76 מ"ר, לגביו נקבע כי המערער 1 רשאי להחזיק בו מכח היותו דייר מוגן.

    

2. המערערים מחזיקים כיום בחלק מחלקות הנכללות בגוש 6510 ובגוש 7262, שהם מקרקעין מוסדרים המצויים בשכונת כפר ענה באור יהודה, בשטח כולל של כ- 2.5 דונם (להלן: "המקרקעין"). רשות הפיתוח היא בעלת המקרקעין, מטעמה של המשיבה. על פי התב"ע החלה כיום, המקרקעין מיועדים לבניית מגדלי תעסוקה. עד להגשת התביעה החזיקו המערערים בשטח גדול יותר- 3,540 מ"ר, אך לאחר הגשת התביעה הושגה הסכמה בין בעלי הדין לפיה ניתן פסק דין חלקי של סילוק יד בנוגע לחלק מהמקרקעין. בעקבות כך פינו המערערים שטח של כדונם אחד מתוך המקרקעין, והם עודם מחזיקים כיום בשטח של כ- 2.5 דונם.

    

3. על גבי המקרקעין בנו המערערים, בעיקר לאחר שנת 2000, מבנים שונים, לרבות יחידות מגורים, סככות, מחסנים, משטחי חנייה, מכולות ואורוות סוסים, והם משמשים אותם גם לאחסון ערימות עפר וחול. הבניה נעשתה ללא היתר ובניגוד לתב"ע החלה על המקרקעין.

    

4. המערערים 1 ו- 2 הם בני זוג, והוריהם של המערערים 3- 6. אביו של המערער 1, סלומון בן עזרא ז"ל (להלן: "המנוח"), חתם ביום 10.1.1962 על חוזה שכירות למטרת מגורים עם חברת עמידר, ביחס לדירה בת שני חדרים ומטבח. חוזה השכירות איננו כולל התייחסות לשטח המושכר וגם לא לחצר כלשהי. מכוחו של חוזה שכירות זה התיימרו המערערים להחזיק במקרקעין בשלמותם.