ע"א 32477-05-16 גאון נ' קורקוס

1.לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 5/5/16 בת.א. 39013-02-15 ולפיו נדחו טענות ההגנה של הנתבע – המערער (להלן גם: "גאון"), והמשיב – התובע (להלן גם: "קורקוס"") הורשה להמשיך לנקוט בהליכי הוצל"פ נגדו.

2.רקע עובדתי נדרש:

א)קורקוס הגיש לביצוע ללשכת ההוצל"פ צ'ק על סך 100,000 ₪, חתום על ידי הנתבע - גאון.

אין מחלוקת על כך, שכל הפרטים על הצ'ק נכתבו בכתב ידו של גאון למעט התאריך.

ב)גאון הגיש התנגדות לביצוע שטר. בתצהירו אישר, כי הפרטים נכתבו בכתב ידו למעט התאריך. התקיים דיון בהתנגדות לביצוע שטר וגאון טען, כי הצ'ק נמסר ביום 18/3/14 ללא תאריך רשום על הצ'ק. הוא נתן את הצ'ק לאחד בשם מרדכי פחימה. למרות שלטענתו לא הכיר את קורקוס אשר הצ'ק נרשם לפקודתו. הוא אישר, כי הוא זה שרשם את שמו של קורקוס על הצ'ק ונתן את הצ'ק למרדכי פחימה אשר שכר ממנו מושכר.

הוא טען, כי פחימה אמר לו שיש בן משפחה שרוצה לסייע לו. ביקש את הצ'ק ממנו ואמר שהוא יתן לו כסף לשכירות. (עמ' 2 שורות 1-5 לפרוטוקול בית משפט קמא מיום 16/6/15).

הושגה הסכמה ליתן רשות להתגונן. בישיבת קדם המשפט התייצב מר פחימה.

בא כוחו של קורקוס אמר לפרוטוקול, כי הוא סבר שיתקיים באותו מועד (21/2/16) דיון הוכחות ולכן הביא את העד, אך התיק נדחה למועד אחר בפני מותב אחר לישיבת הוכחות ליום 5/5/16.

ג)קורקוס הגיש תצהיר עדות ראשית. הכחיש את טענותיו של גאון. טען כי הוא מכיר את פחימה מזה שנים רבות והוא טיפל בכלי רכב שלו במוסך אשר הופעל על ידי פחימה.

לטענתו, פחימה פנה אליו, סיפר לו שהוא חייב כספים לבעל הנכס של המוסך. כלומר – גאון אמר לו כי הוא זקוק לכסף וביקש לסייע לו בהלוואה של 100,000 ₪ לחודש ימים.

קורקוס לא הסכים למתן הלוואה לפחימה כיוון שידע שמצבו הכספי של פחימה הוא קשה ואז הציע לו פחימה שגאון יהיה אחראי להלוואה והוא הסכים לכך. הוא הכיר את גאון כאדם טוב ואמיד.

לטענתו, גאון הגיע אליו באופן אישי, פגש אותו בבת ים, הוא נכנס לרכבו של קורקוס – התובע. קורקוס אמר לו שהוא נותן לו צ'ק של 100,000 ₪ וכי הוא ישלם את הצ'ק. גאון אמר לו שאין לו מה לדאוג. רשם לו את הצ'ק לפקודתו, ללא תאריך, והתחייב בפניו להחזיר את כל הסכום בתוך חודש.