ע"א 3197-01-15 יוסף נ' ביסטרצקי

1.מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון בערעור.

בגוף הבקשה עתר המבקש להפחתת סכום הערבון והעמדתו על "הוצאות ריאליות אשר אינן מגיעות ולו לשליש מן הסכום שנקבע" (10,000 ₪) ולחילופין להמרתו בהתחייבות עצמית (סעיף 8 לבקשה).

2.הבקשה עניינה בערבון שנקבע בערעור, אשר הגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב –יפו (כב' השופטת טל לוי) מיום 15.12.2014 (ה"ט 17928-12-14), אשר נעתר לבקשת המשיבה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המבקש, תוך חיובו בתשלום הוצאותיה בסך של 3,500 ₪ (להלן: "ההחלטה").

3.המבקש סומך בקשתו על שני טעמים.

הראשון – טיבו של ההליך נשוא הערעור.

לשיטתו אין המדובר בהליך מורכב אלא בהליך שהוא מעיין "הליך פלילי" ועל כן מכוח גזירה שווה יש לנהוג עימו כבהליך ערעור פלילי, בו לא נדרש הפקדת ערבון (סעיף 4 לבקשה).

השני – מצבו הכלכלי השפיר של המבקש, אשר אינו מעלה כל חשש ל"קושי בגביית ההוצאות ככל שאלו תפסקנה" (סעיף 6 לבקשה).

4.המשיבה מתנגדת לבקשה ועותרת לחיוב המבקש בהוצאות.

לטענת המשיבה דין הבקשה להדחות על הסף הן מהטעם כי המבקש לא תמך את הבקשה בתצהיר מטעמו, הן מהטעם כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח חוסר יכולת כלכלית והן מהטעם כי המבקש לא שילם את הוצאות המשפט שנפסקו כנגדו בבית משפט קמא (סעיפים 13-1 לתגובת המשיבה).

עוד טוענת המשיבה כי טענתו של המבקש ולפיה המדובר בהליך "מעין פלילי" היא טענה מופרכת וכי "אין הוראה חוקית כלשהי ובכלל זה בחוק למניעת הטרדה מאיימת בדבר פטור מהפקדת עירבון בערעור על החלטה לפי חוק" (סעיף 15 לתגובת המשיבה).