ע"א 30527-02-17 גיל ואח' נ' סרוסי

בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד של ביהמ"ש השלום בחדרה שניתן ביום 3.1.17, במסגרת תיק תא"מ 9624-05-16 (להלן: פס"ד).

המשיב הגיש לביהמ"ש קמא תביעה בסדר דין מהיר. התביעה סבה סביב נזקי הרכוש שנגרמו לרכבו של המשיב בעקבות פגיעתו ע"י רכב אחר שהיה נהוג ע"י המבקש מס' 1 והינו בבעלותה של המבקשת מס' 2.

בפס"ד ביהמ"ש קמא נדרש והכריע במחלוקת היחידה שניטשה בין הצדדים באשר להיקף הנזק. המבקשים לא חלקו על נסיבות האירוע גם לא על אחריותם לקרות התאונה, אלא אחזו בטענה אחת ויחידה, והיא שהמשיב לא השכיל להוכיח את הנזק הנטען.

ביהמ"ש קמא בפס"ד התייחס לטענות המבקשים ומסקנתו הייתה שונה, זאת על יסוד התרשמותו מהעדים, וביחוד מהמשיב שהותיר רושם חיובי, וכלל הראיות שהובאו בפניו לרבות חו"ד שמאי. לאור זאת, ביהמ"ש קמא קיבל את התביעה במלואה וחייב את המבקש מס' 1 (הנתבע בהליך קמא) בתשלום סך 11,467 ₪, לתובע בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט בסכום כולל בסך כ- 3,740 ₪.

על פס"ד זה הוגש הערעור ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד. המבקשים שניהם (על אף העובדה שנראה לכאורה כי בפס"ד לא הוטל חיוב כלשהו על המבקשת מס' 2 ) פתחו את בקשתם בהצגת השגותיהם לעניין הקביעות והמסקנות שבפס"ד. נטען כי ביהמ"ש קמא נקלע לטעות שעה שאימץ את עדות המשיב ועוד השתית את מסקנותיו על עדות יחידה זו. עוד נטען, כי אמנם אין למבקשים מידע באשר למצבו הכלכלי של המשיב, עם זאת :" נראה שלא מדובר באדם עתיר נכסים וזאת בהסתמך על שווי הרכב בו נהג "( סע' 16 לבקשה). כך הסיקו המבקשים, ועל יסוד השערתם זו הם מבקשים כי אורה על עיכוב ביצוע פס"ד.

בתגובה נטען כי סיכויי הערעור הינם נמוכים. המשיב הזכיר כי בקשה זהה הוגשה לביהמ"ש קמא ונדחתה; כן הוסיף כי הטענה כי למקרה והערעור יתקבל יקשה לגבות את הכספים חזרה בשל מצבו הכלכלי הקשה, לא הוכחה. בתשובתם המבקשים חזרו על חלק מטענותיהם שהובאו בבקשה והוסיפו כי העירבון שהפקידו זה מכבר מהווה בטוחה טובה לתשלום פס"ד.