ע"א 30220-11-16 מורדוב נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח ואח'

1.המבקש עותר לעכב את ביצועו של פסק הדין של בית המשפט קמא, אשר הורה על פינוי המבקש ואדם נוסף מהמקרקעין המוחזקים על ידם, שבבעלותם הרשומה של המשיבים, וכן חייב את המערער בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.המדובר במקרקעין שאינם משמשים למגורי המבקש, אלא מושכרים על ידו למספר מחזיקים (בתוכם הנתבע הנוסף, נגדו ניתן צו הפינוי).

בסוג זה של שימוש במקרקעין ממעטים להעתר לבקשת עכוב ביצוע (השוו: ע"א 7803/16 רשבז יזמים בע"מ נ' זליקוביץ, 6.11.16).

3.גם סיכויי הערעור אינם טובים לטעמי, מאחר ונימוקי הערעור מבוססים בעיקר על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם.

על פניו, נראה שגם מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט קמא הן מבוססות.

4.למרות זאת, ומטעם אחד בלבד, אני מוצא לנכון להעתר לבקשה, בהתייחס לצו הפינוי בלבד: משום שהמערער, כקביעת בית המשפט קמא (סעיף 56) מחזיק במקרקעין מתחילת שנת 1976.

זאת, בצירוף העובדה שדחיית הבקשה תוביל לתוצאה כמעט בלתי הפיכה, מצדיקות להמתין בביצוע הפינוי עוד תקופה קצרה, עד למיצוי הליך הערעור.

יחד עם זאת, ולאור הנימוקים דלעיל, יש להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבון.

5.אשר על כן אני מחליט כדלקמן:

ביצוע צו הפינוי על פי פסק הדין יעוכב עד למתן פסק דין בערעור, ובכפוף להפקדת ערבון, במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד, בסך 50,000 ₪.

צו עיכוב הביצוע ייכנס לתוקפו עם מתן החלטה

זו.

ניתנת ארכה להפקדת הערבון, עד יום 5.1.17.

יופקד הערבון כאמור ובמועד האמור, יימשך תוקפו של צו עיכוב הביצוע לחול, עד למתן פסק דין בערעור.