ע"א 29484-07-14 22 דצמבר 2014

בפני ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י. טישלר) מיום 18.6.14, בתא"מ 40280-01-12 ו – 23823-04-12, אשר קיבל באופן חלקי את כל אחת מתביעת הצדדים, מצד אחד את תביעת המשיב (להלן: "הקבלן") וחייב את המערערים (להלן: "המזמינים") בתשלום לקבלן בגין עבודות שביצע, שתמורתן לא שולמה, ומן הצד האחר קיבל את תביעת המזמינים וחייב את הקבלן לשלם להם פיצוי בגין הפרת הסכם וכן בגין נזקים תוצאתיים מן ההפרה - דמי אחסון מיטלטלין להם נדרשו עקב העיכוב בהשלמת עבודות הבניה.

לאחר קיזוז חויבו המזמינים לשלם לקבלן סך של 22,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 5,000 ₪ + מע"מ.

תחילתה של המחלוקת בתביעה שהגיש הקבלן, בסדר דין מהיר, כנגד המזמינים, בגין יתרת חוב, שלטענתו מגיעה לו בהתאם לעבודות בניה שביצע, ועל פי הזמנת המזמינים וההסכם שנחתם עימם.

לטענת הקבלן, מתוך תמורה חוזית מוסכמת של 135,000 ₪ (לא כולל מע"מ) לביצוע עבודות בניה בביתם של המזמינים, ביצע הוא עבודות בשווי של 108,000 ₪, ובנסיבות בהן שילמו לו המזמינים סך של 72,900 ₪, נותרה, לטענתו, יתרה לתשלום בסך של 35,100 ₪ בצרוף מע"מ.

בנוסף טען הקבלן, כי הותיר בחצר המזמינים ציוד וכלי עבודה שונים, בשווי של 25,150 ₪, אותם לא השיבו לו המזמינים. בגין ציוד זה תבע הקבלן מהמזמינים תשלום כולל של 66,528 ₪ בצרוף מע"מ.

אל מול תביעה זו הוגשה תביעה שכנגד על ידי המזמינים, בה עתרו לפיצוי כולל בסך של 49,364 ₪ הכולל את ראשי הנזק הבאים: תשלום בגין הוצאות אחסון מיטלטלין – 4,200 ₪; תשלום ביתר לקבלן הנעבר, שקיבל על עצמו להשלים את עבודות הבניה שהיה על הקבלן (הנתבע) לבצע – בסך של 1,964 ₪; עבודות וחומרים נוספים בסך של 25,000 ₪ ופיצוי בגין הפרת הסכם בסך של 18,200 ₪.

בית המשפט קמא, כאמור, קיבל את תביעת הקבלן בכל הנוגע להיקף העבודות שביצע וקבע כי בהינתן חוו"ד השמאי ועדותו, ביצע הקבלן עבודות בניה בשווי כולל של 105,000 ₪ בצרוף מע"מ ובהינתן תשלום לקבלן בסך כולל של 84,604 ₪ (כולל מע"מ) קבע, כי המזמינים נותרו חייבים לקבלן סך של 39,336 ₪ (כולל מע"מ).

בית המשפט קמא דחה את תביעת הקבלן לדמי פיצוי עבור אבדן ציוד, שעל פי הנטען הותיר הקבלן באתר הבניה. בית המשפט קמא קבע, כי בהעדר כל טענה כי הציוד נגנב או נעלם באשמתם או רשלנותם של המזמינים, אין לייחס להם כל אשם, מה גם שהקבלן לא הוכיח שווי ערכו של הציוד.