ע"א 2940-06-17 אוחיון נ' דנגור ואח'

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 18.4.17 בתא"מ 61785-10-15 על ידי כב' הרשמת הבכירה א' ר' מאירי מרקוביץ וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש על ידי המבקש.

במהלך חודש אוגוסט 2014 רכשו המשיבים 1 ו- 2 (להלן: המשיבים) את רכבה של המשיבה 3, היא אמו של המבקש. המבקש הוא שטיפל במכירת הרכב.

כחודש ושבוע לאחר שהרכב נרכש נשרף המנוע.

בתיאום עם המבקש נלקח הרכב לתיקון אשר במסגרתו הוחלף המנוע. עקב מחלוקת בין הצדדים בנוגע לגורם האמור לשלם עבור החלפת המנוע, לא שולמה עלות התיקון והרכב נותר בידי בעל המוסך.

מספר חודשים לאחר שהמנוע תוקן, לקחו המשיבים את הרכב לבדיקה, אשר העלתה, לטענתם, כי הרכב אינו תקין.

בכתב התביעה עתרו המשיבים להורות על ביטול ההסכם ולחייב את המבקש להשיב להם את מחיר הרכב ולשלם להם פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרת ההסכם.

בית המשפט קמא דחה את טענת המשיבים כי המבקש הוא מי שעל דרך עיסוקו מוכר רכבים משומשים. נקבע כי לא הוכח שהמבקש הסתיר מהמשיבים מידע בנוגע למצבו המכאני של הרכב וכי מכר להם את הרכב ביודעו שהמנוע אינו תקין. עוד נקבע כי לא הוכח שהפגם במנוע הוא כתוצאה משימושו של המבקש או מי מטעמו עובר למכירת הרכב.

בנוגע לתיקון המנוע נקבע כי לא סוכם בין הצדדים שהמבקש יישא בעלות החלפת המנוע, אם יימצא המנוע תקין (סעיף 22 לפסק הדין), אולם סוכם כי הוא ידאג להחלפת מנוע תקין (סעיף 25 לפסק הדין).

משלא הוכח כי המבקש התרשל או כי הסתיר ליקויים הקיימים ברכב קבע בית המשפט קמא כי לכאורה היה מקום לדחות את התביעה. עם זאת, נקבע כי המבקש ביטל הלכה למעשה את העסקה בכך שלקח את הרכב לידיו והעבירו לבעל המוסך, אשר מעכב את הרכב אצלו כתמורה לתשלום עבור המנוע, מבלי שהייתה למבקש זכות לעשות כן.