ע"א 29209-12-15 אלקובי נ' עיריית תל-אביב

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של פינוי מקרקעין, שניתן ביום 5.9.2015 על ידי בית משפט השלום (כב' השופטת כרמלה האפט) בת.א. 13- 07- 50242.

עסקינן בתביעה שהגישה המשיבה לפינוי המבקש מבית בו הוא מתגורר ברח' שתולים 70 בתל אביב, במתחם פארק דרום (להלן: "המקרקעין"). בית המשפט קמא קיבל את התביעה, לאחר שקבע כי המבקש הוא פולש למקרקעין וכי אין הוא נהנה ממעמד של בר רשות במקרקעין. נקבע כי הפלישה התרחשה בסוף שנות התשעים וכי המשיבה זכאית לתבוע את סילוק ידו של המבקש, בהיותה זכאית להחזיק במקרקעין מכח הערת אזהרה בדבר הפקעה לטובתה. עוד נפסק כי המבקש איננו זכאי לפיצוי בגין השקעתו הנטענת במקרקעין.

מכאן הבקשה שלפניי.

המבקש טוען כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן מדובר בפינוי מבית מגורים. בכל מקרה, ראוי היה להתנות את פינויו בתשלום פיצוי, כפי ששולם למחזיק אחר במתחם. מנגד, המשיבה טוענת כי הערעור נעדר סיכויי הצלחה על פניו וכי המבקש כלל איננו מתגורר כיום במקרקעין. מכל מקום, עסקינן בשטח ציבורי ואין להושיט סעד למי שמשתלט על שטח כזה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים - סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש באופן שאם יבוצע פסק הדין ובסופו של יום יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1282/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ (פורסם בנבו, ‏24.3.2015)).