ע"א 27780-12-15 כהן סלכגי נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

בפניי בקשה בהולה להורות על הארכת מועד להפקדת הערבון בערעור.

בבשה זו הוגשה עקב החלטת כב' הרשמת עינת רביד מיום 11.9.2016 במסגרתה נדחה הערעור בשל אי הפקדת ערבון.

במסגרת הבקשה מבהיר המערער כי כתב ערבות הופקד לתיק אולם לא נתקבל מאחר ונוסח הערבות הבנקאית שהפיק הבנק היה שגוי ולשיטתו המדובר בפגם טכני אשר ניתן להתגבר עליו; בסעיף 6 לבקשה נכתב כי "בעת קבלת ההחלטה על דחיית הערעור היה המערער בחו"ל. לאחר ששב לארץ, בתחילת חודש נובמבר 2016, הודיעו לו באי כוחו על דחיית הערעור".

בתגובתה מתנגדת המשיבה למבוקש ומבהירה כי על פי נתוני המערכת צפה ב"כ המערער בהודעה כבר ביום 12.9.2016 ובאשר להודעה לדחיית הערעור מבהירה כי שלושת באי כוח של המערער (ממשרדים שונים) צפו בהחלטה זו (ראה סעיפים 4-5 ונספחים שצורפו לעניין זה), וכן מציין כי הבקשה הוגשה בהעדר תצהיר תומך. בנוסף בסעיף 16 לתגובה מפנה לבש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן שם נקבע בין היתר כדלקמן: "לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך".

לא זו אף זו, המשיבה טוענת כי המערער הגיש בקשה להשבת האגרה, דבר המעיד כאלף עדים על ידיעתו בדבר דחיית הערעור והשלמתו עם כך, אך כעת, בשל דיונים מקבילים בתיקים אחרים, מנסה הוא שוב את מזלו בפתיחת התיק.

בתשובה מבהיר המערער כי כספי הערבון הופקדו בגזברות ביהמ"ש וחוזר על האמור בבקשה, תוך הדגשה כי לעירייה לא נגרם כל נזק (לשיטת המערער).

לאחר שעיינתי בבקשה; בתגובת המשיבה ובתשובה לה ובהחלטות קודמות, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

1. מעיון בתיק עולה כי ביום 28.1.2016 נסרק כתב ערבות שהוגש לתיק- שם נרשם כי כתב הערבות "נלקח לתיקון ע"י ב"כ המערער בתיק". כך גם נרשם בהערה פנימית בתיק. מכאן נלמד כי המערער ולמצער ב"כ המערער ידעו על כך שהערבות אינה תקינה כבר בחודש 01/2016, עת בה השתהו משך זמן של כ-10 חודשים עד להגשת פניה לביהמ"ש יש בה כדי להחליש את טענות "אי ידיעת החלטת ביהמ"ש".

2. איני מוצאת כי בנסיבות המקרה עמד המערער בנטל המוטל על כתפיו להראות כי מתקיימים טעמים מיוחדים- הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ו/או אסמכתאות לחיזוק הטענות. כך למשל: לא צורף דו"ח כניסות ויציאות מן הארץ ובכל מקרה יכול ב"כ המערער ליצור עימו קשר גם אם נמצא במשך תקופה ארוכה בחו"ל ו/או עם מי מטעמו ועל כן יש לדחות טענות בעניין זה.

3. המערער הגיש בקשה להחזרת האגרה בשל דחיית הערעור וראה החלטה לעניין זה מיום 9.11.2016. מכאן כי השלים במועד זה המערער עם מחיקת הערעור ודרש קבלת אגרה לידיו.

4. יש לבחון גם את משך האיחור, ובמקרה שלפנינו מדובר באיחור רב ומשמעותי, ראו בעניין זה עניין נשר הנזכר לעיל.

5. הנני דוחה את הטענה לפיה לא נגרם נזק לעירייה – העירייה מודעת להחלטה לדחיית הערעור כבר מחודש ספטמבר 2015 והסתמכה עליה. יש להבטיח וודאות ויציבות ואין ליתן פתח לפתיחת הליכים מחודשים ללא טעם מיוחד כאמור.

מכל הטעמים לעיל, הבקשה נדחית בזאת.