- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ע"א 26903-05-14 זבידה נ' מקומית מקומיות בועיינה-נוג'יידאת
|
ע"א בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
26903-05-14
30.10.2014 |
|
בפני השופט: רון סוקול |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערת: רחמה זבידה עו"ד דראושה |
המשיבה: מקומית מקומיות בועיינה-נוג'יידאת עו"ד דלאשה |
| פסק דין | |
|
1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, כב' השופט א' בולוס, בתיק 54967-12-12, בגדרו התקבלה בעיקרה תביעת המועצה המקומית בועיינה-נוג'יידאת, והמערערת חויבה לשלם עבור צריכת מים סך של 17,146 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות. המחלוקת העיקרית בין הצדדים עניינה בנכונות הנתונים שבספרי המשיבה, דהיינו בשאלה האם המערערת אכן צרכה מים בכמויות כפי שמופיע במסמכי המשיבה.
רקע
2.המערערת הינה בעלת הזכויות במקרקעין המצויים בבקעת נטופה והמשמשים לחקלאות. בשטחי המערערת הותקן מד מים והמשיבה סיפקה למערערת מים לצורך הגידולים החקלאיים. בכתב התביעה נשוא התיק בבית משפט קמא, שהוגש כתביעה לסכום קצוב על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, נטען כי בשנים 2005-2006 לא שילמה המערערת למועצה את התשלומים עבור מלוא הצריכה. סכום התביעה הועמד על סך של 30,740 ₪.
המשיבה סמכה תביעתה על נתוני קריאת מד המים במקרקעי המערערת כפי שנרשמו במחשבי העירייה ועל כרסת החיוב שנוהלה על ידה.
ההליכים
4.עם הגשת התביעה בתיק ההוצאה לפועל, הגישה המערערת התנגדות. בהתנגדותה טענה כי אין לקבל את דרישת החוב, שכן נתוני הצריכה אינם נכונים. בין היתר טענה כי חלק מהדרישה מתייחסת לחוב בגין צריכה לפני התקנת מד המים, כי נרשמה צריכה בחודשי החורף בהם אין השקיה, וכי בעלה שילם את כל החוב בגין הצריכה בפועל.
5.לאחר שניתנה למערערת רשות להתגונן הועבר התיק לבית משפט השלום. בבית המשפט העיד מנהל מחלקת הגבייה במועצה והבהיר כי כל נתוני הצריכה נאספים על ידי חברה חיצונית שנשכרה על ידי המועצה. הנתונים נאספים באופן ממוחשב ולא ידני (עמ' 14 לפרוטוקול). כן הדגיש כי קריאות מד המים נמשכו עד חודש 11/2006, והן כללו צריכה עד לחודשים 09/06- 10/06. המועצה טענה כי יש לקבל את נתוני הצריכה שבספרייה בהיותה רשומה מוסדית.
6.המערערת ובעלה העידו כי הנתונים שבידי המועצה אינם משקפים את הצריכה בפועל. לטענתם הם צרכו מים רק תקופות קצרות במהלך השנה ושילמו עבור הצריכה. עוד טענו כי נפלו פגמים בנתוני הצריכה שבידי המועצה, כי הרישום נעשה על פי הערכה ולא על פי מדידה בפועל, כי נתוני שנת 2005 לא הוצגו ועוד. המערערת ובעלה טענו כי בשנת 2006 עברו לצרוך מים שקיבלו מחברת מקורות ומד המים של המועצה הוסר. כן נטען כי עם הניתוק שולמה כל יתרת החוב.
פסק דינו של בית משפט קמא
7.בית משפט קמא קיבל את תביעת המועצה וקבע כי נתוני הצריכה שהוצגו על ידי המועצה מהווים רשומה מוסדית במובן סעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
