ע"א 25759-02-16 יניר נ' בן סימון ואח'

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה - דין הבקשה להתקבל.

1.הכלל בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין הינו כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי לממש את

פירות זכייתו באופן מיידי וכי הגשת ערעור על פסק הדין אינה מעכבת את ביצועו (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).

ואולם, בית המשפט רשאי לחרוג מכלל זה ולעכב את ביצוע פסק הדין, מקום בו הוכיח המערער על פסק הדין קיומם של שני תנאים מצטברים כדלקמן:

א. סיכויי הערעור גבוהים.

ב. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש- קרי, אם יבוצע פסק הדין טרם ההכרעה בערעור, הדבר יקשה באופן ממשי על השבת המצב לקדמותו ככל שהערעור על פסק הדין יתקבל (ראו ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות בע"מ נ' Geo Vision Inc.,ניתן ביום 10/3/14;

ע"א 1981/13 בהה אלדין נ' עבדאללה, ניתן ביום 4/6/13).

2.בין שני תנאים אלה קיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות": ככל שמאזן

הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה הנוספת להוכחת סיכויי הערעור ולהיפך:

כאשר סיכויי הערעור נמוכים, על המבקש מוטל נטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק עוד יותר על מנת שבקשתו תתקבל (ראה ע"א 1626/11 ברש נ' שר, ניתן ביום- 2/5/11; ע"א 856/12 צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל – ניתן ביום 12/2/12; ע"א (ת"א) 7631-02-13 אוטו סנטר דיל בע"מ נ' אפרת- ניתן ביום 6/3/13).

3.עוד נפסק כי מבין שני התנאים הנ"ל התנאי של מאזן הנוחות הינו התנאי המרכזי והעיקרי בין השניים וכי ראוי לתת לו את משקל הבכורה (ע"א 4547/13 ממ"י נ' מפעלי צאן, ניתן ביום 7/7/13; ע"א 3326/13 מעון פאר הר ציון נ' שמואלי, ניתן ביום 13/6/13).

4.במקרה דנן נדחתה תביעת המבקשת לסעד הצהרתי שיורה כי היא בעלת שימוש וחזקה בלעדיים בשביל גישה המצוי בחלקה בחדרה, והתקבלה טענת המשיבים 1,2 כי הם זכאים לעשות בשביל ובשטח מתחתיו שימוש לשם העברת תשתיות לצורך בניית ביתם.

5.יובהר כי במסגרת ניהול התביעה בבית המשפט קמא ניתן, בהסכמת הצדדים, צו מניעה זמני (כבר בתחילת ההליך ביום 2/6/14), שאסר על הוועדה המקומית לתכנון ובניה לתת למשיבים 1,2 היתר בנייה כל עוד פתרונות החניה במגרש המשיבים 1,2 מתבצעים על חשבון מגרש המבקשת, וזאת עד לבירור התביעה כאשר נקבע תנאי הפקדה של 25,000 ₪.

6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, שכן ככל שלא יינתן עיכוב ביצוע ותבוצע ע"י המשיבים עבודת בניה שתכלול הנחת תשתיות מתחת לשביל "המריבה", יקשה הדבר על השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור.

7.גם בשאלת סיכויי הערעור (כאשר יודגש כי בעת בחינת סיכויי הערעור אין בית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע נכנס לעובי הקורה ודי בכך שישתכנע כי הערעור אינו משולל יסוד), ראוי לבחון לטעמי טענת המבקשת, ככל שהיא נוגעת להרחבה שניתנה ע"י בית המשפט קמא ביחס לאפשרות השימוש בשביל בשים לב לנוסח הסכם השיתוף (דהיינו להבדל בין אפשרות מעבר הולכי רגל וכלי רכב, לבין העברת תשתיות).

8.יחד עם האמור לעיל ובשים לב לנזק שעלול להיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור (עיכוב שמשמעותו עשויה להיות המתנה נוספת עם תחילת בנייה), ראוי להורות על הפקדת ערובה מתאימה בסכום של 20,000 ₪ אשר תופקד בתוך 30 יום.