ע"א 25739-10-16 שטרן ואח' נ' עיידן ואח'

עיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע, בתגובה ובתשובה לתגובה, ולא שוכנעתי כלל ועיקר כי למבקשים עלול להיגרם נזק אם תירשם העסקה. כפי שהבהרתי במסגרת ההחלטה מיום 25.10.16, רישום העסקה אינו אלא פועל יוצא של החלטה שיפוטית. רוכש הנכס (בין אם מדובר בגורם חיצוני ובין אם, כטענת המבקשים, מדובר במי מהמשיבים) יהיה כפוף לזכויותיהם של המבקשים, ככל שאלה יוכחו. הרישום כשלעצמו אינו בגדר מעשה בלתי הפיך, ואם אכן יתקבל הערעור וכפועל יוצא מקבלתו תעלה המסקנה לפיה יש לשנות את הרישום, הרי שלא תהא כל מניעה מלהורות על ביטול הרישום.

אף לו ניתן היה לסבור כי רוכשי הנכס לא יהיו מודעים לכל האמור לעיל (סברה המחייבת הנחה כי הממונים על המכירה פועלים בחוסר תום לב ומתוך הסתרת עובדות, עניין שלא הוכח כלל), הרי משניתנה ההחלטה בבית המשפט קמא ומשניתנה החלטה זו אין עוד כל חשש כי הרוכשים לא יהיו מודעים לאפשרות – הנובעת מהדין – לפיה במצב משפטי נתון יתכן שהרישום ישונה.

יוער כי במסגרת הבקשה העלו המבקשים חששות לתרחישים אפשריים עתידיים שאף לשיטתם הם בגדר "ביצה שלא נולדה". לתרחישים אלה אין נגיעה לרישום, אין הם מושפעים מהרישום, וטיבם ההיפותטי אינו מאפשר מתן משקל כלשהו להעלאתם.

מאחר ולא שוכנעתי כי עלול להיגרם נזק למבקשים, הרי שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיבים. לפיכך, ואף בהתעלם משאלת סיכויי הערעור (שאינם נחזים בהכרח להיות טובים), אין מקום למתן הצו לעיכוב ביצוע.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 3,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.