החלטה 45866-09-14, 25682-07-14

בקשה שאפסול עצמי מלדון בערעורים אלו.

מדובר בערעור שהגישו המשיבים 1 – 7 על פסק דינו של בית משפט קמא בתובענה לפירוק שיתוף במקרקעין, שבה תבעו המבקשים כ-80 בעלי זכויות במקרקעין נושא התובענה. גם המשיבה חברת ניהול פרדסי צפריר הגישה ערעור על פסק הדין. בית משפט קמא החליט לפרק את השיתוף במקרקעין והמשיבים הנזכרים, שהם אחדים מבעלי הזכויות משיגים על פסק דינו (בשני הערעורים הנדונים במאוחד).

בין השאר המערערים טוענים כי התובעים (המבקשים דנן) לא תבעו את כל בעלי הזכויות במקרקעין. במהלך הדיון המוקדם שקיימתי, הסכימו המבקשים כי אכן לא תבעו חוכרים רשומים במקרקעין, בטענה שתוקף חכירתם פג, שעל כן אין להם זכוויות. תוך כדי דיון בשאלה אם לא היה מקום לתבוע חוכרים אלו, הבאתי בפני הצדדים כדוגמה את זכויותיי בביתי, שתקופת החכירה הראשונה של הקרקע עליה הוא עומד הסתיימה, שילמתי לרשות מקרקעי ישראל את המגיע בעבור חידוש החכירה (ל 49 שנים נוספות), אך לא טרחתי עד כה לרשום את חידוש החכירה בלשכת רישום המקרקעין. הצעתי בפני המבקשים כי אין לומר שאיבדתי זכויותיי במקרקעין ושאילו נתבע פירוק שיתוף לגבי מקרקעין אלו, היה מקום לצרף גם אותי. כן החלטתי כי לישיבת הדיון המוקדם הבאה יש לזמן את בעלי הזכויות שלכאורה פגו במקרקעין דנן.

המבקשים החליטו להגיש בקשה זו שבה הם גורסים כי במצב דברים זה אני נוגע בדבר, שכן לא אוכל להחליט שלחוכרים הרשומים שחכירתם פגה אין זכויות במקרקעין, שהרי החלטה שכזו משפיעה על זכויותיי שלי.

אין ממש בטענות המבקשים ולא כך פני הדברים.

ראשית, בענייני אין כל מחלוקת בדבר זכויותיי, וכל שעליי לעשות הוא לרשום את הזכויות כעניין מינהלי גרידא. כבר בשל כך לא יכולה להיות כל השלכה להחלטה שתידרש, ככול שתידרש, בעניין הנדון על זכויותיי שלי.

שנית, דבר של יום יום הוא שחוכרים רשומים של קרקע, בניהול רשות מקרקעי ישראל, ממשיכים להחזיק בה גם לאחר שתמה תקופת החכירה הראשונה. הרשות אינה ממהרת לתבוע את פינויים ובדרך כלל אף אין היא רואה בעצם אי חידוש החכירה משום תפוגה מוחלטת של הזכויות (כמובן כאשר בחוזה החכירה ניתנה זכות לחוכר לחידוש החכירה). בענייננו, כל עוד לא הובהר טיב הזכויות של מי שחכירתם עדיין רשומה בלשכת רישום המקרקעין, שלטענת המבקשים פג תוקפן וניתן להתעלם מבעליהן ולא לצרפם לתובענה, לוקה התובענה בכך שהתובעים לא צירפו את כל בעלי הזכויות ששמותיהם מופיעים בנסח הרישום, ושייתכן כי אכן יש להם זכויות.

שלישית, הסוגיה שעלתה בענייננו מתמקדת בשאלה משנית והיא הצורך בצירופם של אותם שחכירתם פגה, כאשר שאלת טיב זכויותיהם ותוקפן תוכרע אם יהיה צורך בכך לאחר שיישמעו טענותיהם.

מכל מקום איני רואה עילה לפסול עצמי, ואני מורה על דחיית הבקשה.