ע"א 25163-10-14

1.מדובר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ח' לפין הראל) שניתן ביום 20.7.2014 בת"א 36584-01-11.

2.נתוני רקע

2.1המשיבה התקשרה בהסכם עם המערערת לביצוע עבודות זכוכית הכוללות התקנת ויטראז' כחלק מקירות מרכז קניות שהוקם בעיר באר שבע. עבודת הויטראז' כללה הכנת שקפים מודפסים שנמסרו על ידי המשיבה למערערת כדי להכניסם בין שני קירות זכוכית מסוג טריפלקס מחוסנת.

2.2הקירות שהגיעו לא היו לשביעות רצונה של המזמינה - משהר מרכז קניות בילוי ופנאי בע"מ (להלן: "משהר") והם הוחזרו על מנת שיוקמו קירות בשיטה אחרת. המשיבה הדפיסה ישירות על לוחות זכוכית עבה יותר שסופקו לה על ידי המערערת. משהר סירבה לשלם למשיבה את תמורת העבודה שבוצעה וזו מצדה סירבה לשלם למערערת עד לקבלת התמורה מאת משהר.

2.3בגין פרשה זו התנהלו שני הליכים - האחד בתיק 2386-07-10 בבית משפט השלום בחיפה, שם הגישה המערערת תביעה כנגד המשיבה ע"ס 29,017 ₪ בגין התמורה המגיעה לה עבור עבודתה. ביום 24.10.2010 ניתן בתיק הנ"ל פסק דין בהעדר הגנה, לפיו חויבה המשיבה לשלם למערערת את מלוא סכום תביעתה בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. בקשה לביטול פסק הדין שניתן כאמור בהעדר, נדחתה ובסופו של דבר שלמה המשיבה למערערת את מלוא הסכום הפסוק.

ההליך האחר התנהל במסגרת התיק נשוא פסק דין זה (תמ"א 36584-01-11) בגדרו תבעה המשיבה את המערערת ואת משהר. סכום התביעה עמד ע"ס 49,955 ₪ כאשר החלק שנתבע ממשהר היה סך 39,989 ₪ ואילו המערערת נתבעה לשלם למשיבה סך 9,966 ₪. ביום 6.2.2012 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין המשיבה למשהר, על פיו שלמה משהר למשיבה סך 27,000 ₪ ובנוסף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התביעה המשיכה להתברר כנגד המערערת.

3.פסק דינו של בית משפט קמא

3.1קיר הזכוכית נשוא הדיון אמור היה להיות בגובה של וברוחב ואלמנט מרכזי בקניון. הליקוי שהתגלה בעבודה הראשונה שהתקבלה, התבטא בבועות שנוצרו בין קירות הזכוכית שהודבקו ובתוכם קלוע השקף. משהסתבר כי ההזמנה אינה עונה על דרישותיה של משהר בשל הבועות שנוצרו, התחייבה המערערת לייצר מחדש את הזכוכית והפעם בהדפסה ישירה.

3.2בית משפט קמא קבע כי המערערת דרשה תוספת מחיר מכיוון שמדובר היה בעבודה מורכבת ועל מנת למנוע את היווצרות הבועות. הצעת המחיר שהגישה, בראשית ההתקשרות בין הצדדים, עמדה ע"ס 18,472 ₪ ובנוסף דרשה המערערת סך של 1,200 ₪ בעבור הובלה לבאר שבע. עוד נקבע כי בניגוד לטענת המערערת כי קיבלה תשלום רק פעם אחת הרי שבפועל היא קיבלה תשלום פעמיים. הצעת המחיר עמדה על סכום של כ- 18,000 ₪ ואילו החשבון שנשלח למשיבה בסופו של דבר עמד על סך של כ- 35,000 ₪. בנוסף קבע בית משפט קמא כי העבודה לא התקבלה אצל משהר היות והמערערת לא הצליחה להתקין כראוי את השקפים שקיבלה מהמשיבה כדי ליצור את הויטראז' הנכון. כישלונה של המערערת בליצור את הויטראז' ברמה המתבקשת נעוץ בה ובעבודתה ואינו באחריות המשיבה.