ע"א 24045-10-15 חסן סאלח נ' קרן קיימת לישראל

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ק. אניספלד) בת"א 19768-01-13 מיום 30.8.15.

2.בפסק הדין הורה בית משפט קמא על פינוי וסילוק ידו של המערער מהמקרקעין המצויים בחלקה 8 בגוש 12182 (להלן: "החלקה") הרשומים על שם רשות הפיתוח.

בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבה כי המערער פלש לחלקה והוא רועה בה את עדרו. עוד קבע בית משפט קמא כי המשיבה לא הוכיחה שהמערער הוא זה אשר הקים בחלקה מבנים (מבנה רפת, גדרות המשמשות מכלאה לבקר ועוד, להלן: "המבנים"), ועל כן נמנע בית משפט קמא מלחייב את המערער לפרק את המבנים. בהתאם לכך ומטבע הדברים, נקבע כי המשיבה רשאית לפרק, לסלק ולפנות את המבנים שעל החלקה.

על פסק דין זה מונח הערעור שלפנינו.

3.המערער טוען כי המשיבה לא הוכיחה כל זכות במקרקעין המקנה לה מעמד להגיש את תביעת הפינוי כנגדו. לעניין זה נטען כי בית משפט קמא טעה בקביעתו כי היות והמערער פולש אין להישמע לטענתו כי למשיבה אין זכות לתבוע את פינויו מהחלקה. עוד טוען המערער כי המשיבה לא הוכיחה כי המערער פלש לחלקה. בנוסף טוען המערער כי בית משפט קמא לא היה מוסמך לקבוע כי המשיבה רשאית לסלק את המבנים מהחלקה בהעדר הוכחה כי המערער הוא זה אשר בנה את המבנים.

4.המשיבה עומדת על דחיית הערעור.

5.דין הערעור להידחות.

אמנם צודק המערער כי לא היה מקום לקביעתו של בית משפט קמא כי משעה שהוכח שהמערער פלש לחלקה, אין להישמע לטענתו בנוגע להעדר זכויותיה של המשיבה בחלקה, שכן היה על בית משפט קמא לקבוע תחילה את זכאותה של המשיבה כמחזיקה במקרקעין, ורק לאחר מכן היה מקום להתייחס לטענה כי המערער פלש לחלקה. ואולם, עיון בפסק הדין מעלה כי בית משפט קמא קבע, אומנם בלא הנמקה, כי למשיבה זיקה לרשות הפיתוח שהיא בעלת הזכויות הקנייניות בחלקה, ומכאן קמה לה הזכות לתבוע את פינויו של המערער.