מ.ג. נ' הייתם סלהב ואח'

  1.החלטה מאוחדת בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה ולמתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערער מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.  אפתח בעירבון.  2.שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].  3.אשר לשאלת יכולתו הכלכלית של המערער. בתמיכה לבקשתו צרף המערער תלושי שכר לחודשים 6-7/2016, מהם עולה כי שכרו החודשי הממוצע היה 7,000 ₪. עוד צורף מכתב מיום 28.2.2017 של המוסד לביטוח לאומי, לפיו עקב פגיעה בעבודה מיום 28.2.2006, נקבעה למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 15% החל מיום 15.4.2006. בשנת 2014 קיבל המבקש קבצת הבטחת הכנסה בשיעור חודשי של 2,071 ₪; בשנת 2015 שולמה למבקש קצבה כאמור בשיעור של 2,897 ₪. עוד צרף המבקש תדפיס תנועות עו"ש (בנק הדואר) לתקופה שמיום 1.8.2016 – 27.2.2017. על פי האישור האמור, חשבונו של המבקש מצוי ביתרת זכות של 346 ₪. לדברי המבקש בסעיף 10 לתצהירו, רעייתו עקרת בית ו"מלבד קצבת הילדים שמבקשת מהמוסד לביטוח לאומי אין לי הכנסה נוספת". תמצית מסקנתי היא שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות, אך ספק אם יש בו כדי להצדיק פטור מלא, בפרט בשים לב לחובת בית המשפט לאיזון שיקח בחשבון גם את המשיבים. 4.לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לערעור ובטענות המבקש. בית המשפט קמא קבע בפסק דינו כי: "לאחר ששקלתי את העדויות, הראיות ומכלול טענות הצדדים שהוצגו בפני, אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל להוכחת גרסתו לנסיבות קרות התאונה בהתאם למאזן ההסתברויות הנדרש בדין האזרחי (י' קדמי, על הראיות, תש"ע-2009 בעמ' 17199). שוכנעתי, כי גרסת הנתבעת, לפיה התובע נפגע עת נהג ברכב ללא רישיון והסיע שוהים בלתי חוקיים בנסיבות שנשללת זכאותו לפיצויים על פי חוק הפיצויים, הינה הגרסה המסתברת יותר. התובע לא עמד בנטל להוכיח שהתאונה אירעה עת הסיע עוברי אורח אורח". אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שפסק הדין נשוא הערעור נכון ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערער בערבון. 5.מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 10,000 ₪.  6.ובאשר לאגרה. מאותם טעמים, תופחת האגרה ותעמוד על הסך של 690 ₪.  7.תשלום האגרה והפקדת העירבון תוך 14 יום.  ניתנה היום, א' ניסן תשע"ז, 28 מרץ 2017, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: