ע"א 23035-12-14 פודים נ' ימין

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ע' כהן) מיום 26.10.2014. בפסק-דין זה נקבע שעל המבקש לשלם למשיב סכום כולל של כ-101,000 ₪. בפסק-הדין נקבע שהמבקש, עורך-דין במקצועו – אשר ייצג את המשיב בתביעה אחרת – התרשל בטיפול בעניינו.

על פסק-הדין הוגש ערעור יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע. לטענת המבקש, סיכויי הערעור "טובים עד מאוד". כן נטען שמצבו הכלכלי של המשיב – כעולה מתצהירים שמסר במסגרת בקשות לקבלת פטור מאגרת בית משפט – קשה ביותר. לפיכך, אם יתקבל הערעור לא תהיה למבקש האפשרות להשיב את הכספים. בהחלטתי מיום 16.12.2014 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי והתבקשה תגובת המשיב. המשיב מתנגד לבקשה. נטען שמדובר בפסק-דין לחיוב כספי; המבוסס על החלטות שיפוטיות בהליך הקודם – בו התרשל המבקש – ומהן ניתן על התרשלותו; ועל ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בידי הערכאה המבררת, ומבלי שהמבקש הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וממילא בלא שהכחיש את טענות ההתרשלות שטען המשיב. נטען שהמדובר בחיוב כספי נמוך ביותר, ושהמשיב אף הגיש ערעור מטעמו כנגד סכום זה, וכנגד דחיית טענותיו לנזקים ישירים שנגרמו לו (לטענתו). ועוד נטען, מבלי שהדברים נתמכו בתצהיר, שבקשת הפטור מאגרת בית משפט הוגשה בתחילת ההליך המשפטי, ושהנסיבות כיום שונות; שהבקשה נדחתה – בין היתר לנוכח טענות על היכולת לעמוד בתשלום האגרה; וממילא – המדובר בסכום נמוך יחסית.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שהוגש לעיוני בהליך זה, באתי לכלל מסקנה שדינה להתקבל בחלקה. כידוע, הכלל הוא שעצם הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע פסק-הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ועל המבקש את העיכוב להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי הצלחת הערעור; וכן, שאם יזכה המערער יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב המצב לקדמותו (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1154 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)). בחינתם של שני התנאים מעלה שבפני המבקש ניצבת משוכה גבוהה, המתגברת לנוכח נקודת-המוצא לפיה כאשר המדובר בחיוב כספי הנטייה הברורה היא שלא לעכב את ביצוע פסק-הדין (ע"א 4461/13 עמית זילברג נ' פלאפון תקשורת בע"מ (9.9.2013)).

על כך יש להוסיף את הקושי שמקורו במשקל שנתן בית משפט קמא לכך שהמערער לא הגיש תצהיר בהליך על כל המשתמע מכך. עם זאת, הטענות לעניין המצב הכלכלי הקשה של המשיב לא נסתרו בתגובתו שאכן לא צורף לה תצהיר, ובהמשך גם לבקשות לפטור מאגרה.

במצב דברים זה, ובשים לב לכך שמדובר כאמור בחיוב כספי ובמשוכה ביחס לסיכויי הערעור, כמו גם בכדי לא לסכל השבת מצב לקדמותו, נקבע בזאת שסך של 25,000 ₪ מפסק הדין לא יעוכב; וסך נוסף של 25,000 ₪ יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 8.2.2015 ויוותר בה עד להכרעה בערעור וכחלק מפירעון סכום פסק הדין, שאם לא כן לא יעוכב גם פירעון סכום זה. היתרה מעבר לסכומים אלה תעוכב עד להכרעה בערעור או החלטה אחרת.

אין צו להוצאות בבקשה זו.