ע"א 22255-11-13 אליעסקו נ' מדינת ישראל

1.עסקינן בבקשת המבקשת להורות על סילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו ובבקשת המשיבה שהוגשה בתגובה להארכת המועד להגשת הערעור.

2.הערעור הוגש ביום 12.11.2013 על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת כ. האפט), אשר ניתן ביום 15.8.2014 בת"א 37555-05-13 (להלן: "פסק הדין"), הדוחה תביעתה של המשיבה לביטול פסק דין מחמת השתק פלוגתא והשתק שיפוטי.

3.על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט נמסר פסק הדין לידי ב"כ המשיבה ביום 15.9.2014 ומכאן הבקשה להורות על סילוק הערעור, שהוגש לאחר חלף המועד הקבוע בדין, מחמת איחור בהגשתו.

3.בתצהיר שהגיש ב"כ המשיבה (תצהיר מיום 15.5.2014) ציין כי על פי הרישום שנערך במשרדו התקבל פסק הדין ביום 18.9.2014 ועל סמכו פעל.

בנוסף עמד על הקשיים בהם נתקל במימון הוצאות ההליך (שליחות לבית המשפט) נוכח מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה.

6.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי הערעור הוגש לאחר חלוף המועד הקבוע בדין, כטענת המבקשת.

עם זאת מוצאת אני להאריך את המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל.

6.טעמי האיחור הוסברו בתצהירו של ב"כ המשיבה.

תקלה ראשונה נפלה מלפניו עת נרשם ברישומיו מועד המצאה מאוחר בשלושה ימים (18.9.2013), אשר בהסתמך עליו פעל.

תקלה שניה היא אותו איחור בן יומיים (על יסוד ההנחה כי פסק הדין הומצא ביום 18.9.2013 היה על המשיבה להגיש את הערעור ביום 10.9.2013 בשים לב לפגרת חג הסוכות בת 7 ימים), אשר מקורו בהתנהלות מול חברת השליחויות אגב בעיות מימון הוצאות ההליך.

ב"כ המשיבה לא נדרש לחקירה על תצהירו וכל האמור בו לא נסתר.