ע"א 22187-04-15 מעוז ואח' נ' קבוצת אס.טי.די.פי צרכנות בע"מ ואח'

בקשה לפטור מתשלום הערבון בשיעור של 15,000 ₪ אותו נדרשו המבקשים להפקיד להבטחת הוצאות המשיב, במסגרת ערעור שכנגד שהגישו על פסק דינו של בית המשפט השלום בפ"ת (כב' הש' ריבה שרון) מיום 2.4.15 (להלן: "פסק הדין"). במסגרת פסק הדין קיבל בית משפט קמא תביעתו של המשיב לתשלום פיצויים ע"י המבקשים בסך 11,700 ₪ בגין 72 הודעות דוא"ל שנשלחו אליו ללא הסכמתו, זאת במסגרת עיסוקם בשיווק באינטרנט ללקוחות .

לטענת המבקשים אין ביכולתם הכלכלית לשאת בהפקדת הערבון, כאשר להוכחת טענתם זו צרפו המבקשים מאזן בוחן המלמד לטענתם על רווחים דלים כך שסכום הפיצוי שנפסק ע"י בית משפט קמא שווה למחזור מכירות של 4 חודשים של המבקשת 1. לבד מכך טוענים המבקשים כי סיכויי ערעורם טובים.

המשיב, מאידך, טוען כי יש לדחות הבקשה שכן המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש להוכחת מצבם הכלכלי וכי סיכויי ערעורם קלושים .

פטור מהפקדת ערבון – קיצורה של הלכה

1. על דרך הכלל המבקש לערער על החלטה או פסק דין של ערכאה קמא נדרש להפקיד ערובה שנועדה להבטחת הוצאות הצד שכנגד (ראה תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להלן – התקנות).

2.המבקש לפטור עצמו מהפקדת ערבון נדרש להוכיח שניים:

האחד - מצבו הכלכלי אינו מאפשר הפקדת הערבון.

השני – להליך הערעורי סיכויי הצלחה ממשיים (וראה , כדוגמה, בשגצ 4934/14 - מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (2014); בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (2007) ורבים אחרים).