ע"א 19777-06-14 מלובני ואח' נ' דלתא חברה לתעופה הרשומה בארה"ב ואח'

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט עדי הדר), שניתן בתא"מ 4527-12-11, ביום 27.4.14, במסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים, שנדונה בסדר דין מהיר, לפיצוי לא ממוני ופיצוי עונשי בגין התנגדות המשיבים לשינוי חבילת טיסה שרכשו התובעים.

תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.ה"ה דוד מלובני ואורית כהן (להלן: "המערערים"), הגישו תביעה על סך כולל של 50,000 ₪ (15 אלף ₪ פיצוי בשל נזק לא ממוני ו-35 אלף ₪ בשל פיצוי עונשי) כנגד חברת דלתא איירליינס, חברת תעופה הרשומה בישראל ובארה"ב (להלן: "חברת התעופה" או "המשיבה") ומשרד הנסיעות "דיזנהויז אשדוד" אשר בהמשך נמחק מכתב התביעה.

2.בחודש מאי 2011 רכשו המערערים מחברת התעופה, באמצעות משרד הנסיעות, כרטיסים לצורך טיול בארה"ב, בסכום כולל של 2,494 דולר לאדם. מסלול הנסיעה של הכרטיסים שרכשו המערערים היה מסלול מפוצל ובמועדים שונים. חלקו הראשון של המסלול היה מישראל לניו יורק; לאחר הפסקה של מספר ימים - מוושינגטון לסן פרנסיסקו (טיסת פנים), וכעבור פרק זמן נוסף - מלוס אנג'לס לישראל.

בתחילת חודש יולי 2011, עוד לפני צאתם מהארץ, המערערים ביקשו לשנות את טיסת הפנים לטיסה אחרת באמצעות משרד הנסיעות, בקשתם נדחתה והוצעו להם שתי חלופות: האחת, לשלם סך של 800$ בגין דמי שינוי כרטיס; והשניה, לבטל את כרטיסי הטיסה, לשלם דמי ביטול כוללים בסך 500$, ולהזמין כרטיסי טיסה חדשים. המערערים דחו את החלופות.

בחודש ספטמבר 2011, כעבור חמישה חודשים ממועד רכישת הכרטיסים, בעת שהותם בארה"ב, הגיעו המערערים למשרדי חברת התעופה, וניסו לבצע שם את השינוי בשנית. לטענת המערערים, משסורבו גם שם לבקשתם, הם הודיעו כי הם אינם מעוניינים להגיע לטיסת הפנים, כי הם מוותרים על קבלת החזר בגינה, ומבקשים להגיע רק לטיסה השלישית. אולם, לטענתם, חברת התעופה מסרה להם, כי באם לא יופיעו לטיסה השנייה - טיסתם השלישית גם היא תתבטל. לבסוף, המערערים נאלצו לטוס בהתאם למסלול טיסתם המקורי.

3.המערערים טענו, כי בשל התנהלות המשיבות הם נאלצו להיצמד למסלול המקורי, ובכך לוותר על טיול ייחודי ומפגש עם חברים שלא פגשו 30 שנה, תוך שנגרמה להם עוגמת נפש רבה.

4.חברת התעופה טענה מנגד, כי התביעה חסרת כל בסיס, שכן למערערים לא נגרם כל נזק ממשי. חוזה התובלה של המערערים בוצע כמתוכנן ועל פי כרטיסי הטיסה שהיו בידיהם. כמו כן, המערערים כלל לא הביאו ראיה אשר יש בה לתמוך בטענה כי המחיר שנתבקשו לשלם עבור השינוי הוא בלתי סביר, וכן בטענה כי לא ניתן לחשב מחדש את מחירי כרטיסי הטיסה, וכי אם לא יופיעו לטיסה הפנימית תבוטל גם הטיסה השלישית.

5.בית המשפט קמא דחה את התביעה, בקובעו, כי הסכומים שנדרשו על ידי חברת התעופה בגין השינוי המבוקש אינם נראים מוגזמים או מופרכים, וכי המערערים לא הצליחו להוכיח שהתנהלות משיבה 1 הייתה בגדר עושק.