ע"א 17883-11-15 כהן נ' ברוכים ואח'

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 5.9.2015 (ת"א 12- 02- 18361) (כב' השופטת האפט), אשר במסגרת תביעה שכנגד שהגישה המשיבה 1 נגד המבקש ונגד בן דודו, הוא המשיב 2, הורה על פינויים של המבקש ושל המשיב 2 מן הדירה שבמחלוקת (להלן: "הדירה"), שסבתם המנוחה של המבקש ושל המשיב 2 החזיקה בה כדיירת מוגנת עד פטירתה ביום 21.4.2008.

בית המשפט קמא דחה את תביעתו של המשיב 2 להכיר בו כדייר מוגן בדירה מכוחו של ס' 20 לחוק הגנת הדייר, וקבע כי המשיב 2 פלש לדירה לאחר פטירתה של המנוחה. באשר למבקש, נקבע כי הגם שהתגורר בדירה עד לשנת 2005, אין ראיות לכך שהמשיך להתגורר בדירה בין השנים 2005- 2008 בכלל, ובפרט, לא הוכיח שהתגורר עם המנוחה בחצי השנה האחרונה לפי פטירתה, כנדרש ממי שמבקש לבסס דיירות מוגנת מכח ס' 20 (ב) לחוק הגנת הדייר.

המבקש טוען כי הוכיח שסולק מהדירה בכח הזרוע לאחר פטירתה של המנוחה, וכי ברשותו ראיות חדשות, שהוא מבקש רשות להציגן כעת, על מנת לבסס את טענתו לפיה התגורר עם המנוחה גם בשנים 2005- 2008, תוך שהוא מודה כי פסק הדין ניתן נגדו משום שלא היו ברשותו ראיות מספיקות להוכחת מגוריו כאמור.

המשיבה 1, שהיא הבעלים של הדירה, מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בכתבי הטענות באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.