ע"א 1670-09-14 הדרי נ' ישר ואח'

1.מונחת לפני בקשה להמיר את הערבון שנקבע בהליך זה בסך של 10,000 ₪ בערבון שהופקד בבית משפט קמא (בסך של 20,000 ₪) .

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט השלום בהרצליה (כב' השופטת לימור ביבי-ממן) מיום 22.05.2014 לפיה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים 2-1 והוסיף את המבקש כנתבע בפסק הדין שניתן ביום 20.09.2012, תוך שקבע כי "החיוב בהוצאות יחול על הנתבעים ביחד ולחוד" (להלן: "ההחלטה").

1.יובהר כי פסק הדין אישר הסדר פשרה בין הצדדים ובמסגרתו נקבע כי בכפוף לפינוי המקרקעין נשוא התביעה ותשלום כל דמי ההוצאות שייפסקו תימחק התביעה כנגד המבקש (הנתבע 1 שם) ללא צו להוצאות.

משהוברר כי ההוצאות לא שולמו על ידי המשיבה 3 עתרו המשיבים 1-2 באותה בקשה, אשר ההחלטה בה הינה נשוא הערעור.

4.בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצל"פ שנפתחו כנגד המבקש בעקבות אותה החלטה נעתרה על ידי בית משפט קמא בכפוף להפקדת סך של 20,000 ₪ (ראה החלטת כב' השופט מיכאל תמיר מיום 13.08.2014) ודיון בבקשת המבקש לביטול ההחלטה נקבע ליום 4.12.2014.

5.לטענת המבקש די בהפקדה שנדרש לה בבית משפט קמא כדי להבטיח את הוצאות המשיבים גם בהליך זה.

לשיטתו אין מקום לחייבו בהפקדת סך של 30,000 ₪ (20,000 ₪ בבית משפט קמא + 10,000 ₪ בהליך זה), כאשר כל החוב הנטען והמוכחש הינו בסך של 53,000 ₪.

6.המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה ואף עותרים לחיוב המבקש בהוצאות.

לטענת המשיבים "מדובר בבטוחות שונות הבאות להבטיח חיובים שונים בהליכים המתנהלים בשתי ערכאות" ולפיכך יש לדחות "מכל וכל את טענת הסרק של המבקש בבקשתו כי בהפקדת סכום העירבון שהופקד על ידו בבית משפט קמא יש כדי לכסות הוצאות המשיבים בערעור דנן" (ההדגשה במקור – סעיף 25 לתגובת המשיבים 2-1).

7.לאחר שנתתי דעתי לתכלית הערבון בהליך זה, כמו גם לתכלית ההפקדה בה חויב המבקש כתנאי לעיכוב הליכי ההוצל"פ, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות.

8.בעוד שהפקדת ערבון בערעור מתחייבת מכוח הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ותכליתה הבטחת תשלום הוצאות המשיבים, ככל שייפסקו בהליך זה, הרי שההפקדה לה נדרש המבקש כתנאי לעיכוב הליכי ההוצל"פ מטרתה הבטחת תשלום פיצוי למשיבים בגין נזק שייגרם, ככל שייגרם, מהסעד הזמני שניתן, קרי; עיכוב ביצועה של ההחלטה המטילה על המבקש חיוב כספי.