חינגה נ' קלימי

1.לפניי בקשה להאריך המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה אשר ניתן ביום16.11.17 בהעדר הצדדים בת.א. 9524-09-14.

2.בבקשה נטען כי ב"כ המבקש צפה בפסק הדין באמצעות מערכת נט המשפט ב- 17.11.17 ומשכך המועד האחרון להגשת ערעור הינו 1.1.18 או 2.1.18.

ודוק, הבקשה הוגשה ב- 1.1.18.

עוד נטען בבקשה כי עקב עומס עבודה שגרתי (כך) במשרד ב"כ המבקש, שהיית ב"כ המבקש בחו"ל והמתנה למתן הוראות מצד המבקש לבא כוחו, נדרשת ארכה של כ- 15 ימים להגשת הערעור, אשר לטעם המבקש סיכוייו טובים.

3.המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי אין בפי המבקש טעם מיוחד להארכת המועד המבוקשת וכי קם בעניינו אינטרס ההסתמכות. מוסיף וטוען המשיב כי עומס עבודה, נסיעה לחו"ל והמתנה למתן הוראות, אינם בגדרי טעם מיוחד להארכת מועד

עוד טוען המשיב כי פסק דינו של בית משפט קמא מעוגן בעובדות ובדין ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור במסקנות אלה.

4.המועד להגשת ערעור נמנה ממועד ההמצאה כדין של פסק הדין נשוא הערעור. ויודגש – המצאה כדין. לא אחת נפסק כי, צפייה בפסק דין, באמצעות מערכת נט המשפט, אינה מהווה המצאה כדין. ראו לעניין זה ע"ר 47788-1215 (בית הדין הארצי לעבודה) עמישב נ' מוסט (פורסם במאגרים), בש"א 4825/16 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים) וע"א 33574-06-17 לוי נ' מנורה (פורסם במאגרים).

כחוט השני עוברת בפסיקה המגמה כי, למעט חריגים, צפייה יזומה במערכת נט המשפט אינה מהווה המצאה כדין וככלל אין להחיל את כלל הידיעה שהינו חריג, אשר יופעל בנסיבות מיוחדות בהתקיים "דבר מה נוסף". ראו לעניין זה ע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו (פורסם במאגרים).

5.בענייננו, עיון במערכת נט משפט מעלה כי פסק הדין לא הומצא כדין למבקש. על כן, על פניו, אין הוא נדרש לבקשה להארכת מועד. התנהלות המבקש, בכל הנוגע לבקשה דנן, אינה נגועה בחוסר תום לב ולא ניתן לקבוע כי הוא קפא על שמריו וישב בחיבוק ידיים.