ע"א 15361-02-14 כהן(אחר/נוסף) ואח' נ' היינברג ואח'

מבוא

1.בפנינו ערעור שהוגש על ידי עורך דין שי כהן (להלן: "המערער" ו/או "המשיב בערעור שכנגד") וערעור שכנגד שהוגש על ידי החוקרים הפרטיים מר שמואל היינברג ומר חיים בארי (להלן: "המשיבים" ו/או "המערערים בערעור שכנגד") על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה מיום 22.12.13 (להלן: "בית המשפט קמא"), שניתן על ידי כבוד השופטת א' פריאל במסגרת תיק ה"פ 19001-07-10 ו- ת"א 51295-10-10.

2.עניינו של פסק הדין במחלוקת כספית שנתגלעה בין הצדדים ביחס לחלוקת כספים בהתאם להסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים ביום 12.01.06, (להלן: "ההסכם" או "הסכם שכר הטרחה"), אשר הוכתר בכותרת "גיליון לקוח והסכם שכר טרחה".

ואלה העובדות הרלוונטיות לענייננו

3.חברת טחנות הקמח בע"מ (להלן: "החברה"), ניהלה עסקים עם מר עזאם יונס ז"ל תושב העיר טול כרם אשר בתחום הרשות הפלסטינאית, (להלן: "החייב"). בשנת 2000 מסר החייב לחברה 9 שיקים בסכום כולל של 656,508 ₪ (במונחי קרן). לאחר הצגתם חוללו השיקים באי פירעון על ידי הבנק הנמשך והוחזרו לידי החברה. כל ניסיונותיה של החברה לגבות את החוב עלו על שרטון, ובהתקרב תום תקופת ההתיישנות נראה היה שהחוב אבוד.

4.לצורך איתור רכוש ונכסים של החייב על מנת לפרוע את חובה, נעזרה החברה בשירותיו של החוקר הפרטי מר חיים בארי (להלן: "המשיב 2"), אשר נעזר בעבודתו בשירותיו של חברו מר שמואל היינברג (להלן: "המשיב 1"), שאף הוא כאמור חוקר פרטי.

5.בתחילת שנת 2006 נודע למשיב 1, כי החייב בעלים של מקרקעין המצויים בתוואי גדר ההפרדה המתוכננת, וכי לאחר הפקעתם עתיד החייב לקבל פיצוי מאת משרד הביטחון. המשיב 1 מסר את הדברים למשיב 2, אשר פנה למנהלי החברה, מסר להם את המידע והבהיר, כי קיים סיכוי לגבות את החוב או חלק ממנו וייעץ להם לפנות לעורך דין על מנת לנקוט בפעולות לקידום הגבייה.

6.מנהלי החברה, אשר סברו, כי החוב אבוד, נענו לעצתו של המשיב 2, ובלבד שלא יהיה על החברה לשאת בהוצאות גבייה כלשהן. מנהלי החברה גם הודיעו, כי יבואו על סיפוקם אם החברה תקבל מחצית מקרן החוב, קרי, סך של 328,254 ₪, כשכל סכום נוסף ישמש שכר טרחה לעורך דין ולחוקרים הפרטיים ולכיסוי הוצאות. עוד סוכם, כי אם לא יגבה דבר, לא תגדיל החברה את הפסדיה מחד, ומאידך עורך הדין והחוקרים הפרטיים לא יקבלו תמורה עבור עבודתם.

7.המשיב 1, שהיה מיודד עם המערער, פנה אל המערער, הציג לו את המידע שברשותו והציע לו לטפל בפן המשפטי של גביית החוב. לאחר בחינת הנתונים הסכים המערער לקבל על עצמו את ייצוג החברה.