חדד ואח' נ' גרשוני ואח'

1.בפנינו ערעור וערעור שכנגד, שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט א. שדה, בת"א 57302-02-14 מיום 21/08/16, במסגרתו קיבל בית משפט קמא את תביעת מר אהרן גרשוני (להלן: "המשיב") בחלקה והורה על פינויים של הגב' ז'קלין חדד, מר דניאל חדד ומר אלדר בוקובזה (להלן: "המערערים") מחנות ומוויטרינה, הממוקמות ברחוב יחיאל 61 בחיפה, ומנגד, דחה את תביעתו הכספית של המשיב לחיוב המערערים בדמי שימוש ראויים.

2.ערעור המערערים מופנה כנגד קביעות בית משפט קמא, לפיהן אין למערערים זכויות דיירות מוגנת בחנות ובוויטרינה, ועל החלטת בית משפט קמא, המורה על פינויים. ערעור המשיב מופנה כנגד קביעת בית משפט קמא, אשר דחתה את תביעתו הכספית של המשיב.

התשתית העובדתית הרלבנטית

3.בתאריך 01/05/12 רכש המשיב את הזכויות בגוש 10863, חלקה 17, לרבות בבניין הנמצא ברחוב החלוץ 61 פינת רחוב יחיאל 8 בחיפה. במסגרת העסקה הומחו למשיב מלוא זכויות הבעלים הקודמים בנכס, חברת בית יוסף אמה ומר עובדיה סבירסקי, כלפי מי מהשוכרים בבניין.

4.המערערים 1 ו-2 הם רעייתו ובנו של המנוח, מר בן ציון חדד ז"ל, אשר שכר בשנת 1963 חלק מן הבניין, קרי, מבנה בחצר הבית וויטרינה לכיוון רחוב החלוץ (להלן: "המושכר").

5.המערער 3 הינו אחיינה של המערערת 1, והוא מנהל במושכר חנות למכשירי כתיבה.

6.אין מחלוקת, כי לאחר שהמערערת 1 התאלמנה מבעלה, מר בן ציון חדד ז"ל, בשנת 1970, נכנסה המערערת 1 לנעליו של בעלה המנוח והפעילה את עסקה במושכר עד שנת 1983 באופן עצמאי, כל זאת בידיעת הבעלים הקודמים ותוך שהיא ממשיכה לשכור את המושכר בתנאי דיירות מוגנת. ואולם, עקב גילה וכנטען על ידי המערערים, בשנת 1983 ו/או סמוך לכך הצטרף בנה, המערער 2 אליה להפעלת העסק במושכר.

7.לאחר שחלה המערער 2 במחלת דלקת פרקים והפך לנכה בשיעור של 100%, החל מאמצע שנות ה-90, מיעט המערער 2 להגיע לעסק המצוי במושכר, עד שהפסיק כליל להגיע למושכר, אשר הופעל על ידי המערער 3.

8.בסמוך לאחר רכישת המושכר פנה המשיב למערער 2, בניסיון לברר את זכויותיו של המערער 3 לנהל במושכר את עסקו. המערער 2 השיב למשיב, כי מדובר בעניין שסוכם עם הבעלים הקודמים של הנכס, מר עובדיה סבירסקי. אישור בכתב של הבעלים הקודם, מר עובדיה סבירסקי, לא הוצג על ידי המערער 2 או על ידי מי מהמערערים.