ע"א 1211-14 גוטשל ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

השופט א' שהם:

1. פלוני מוכר את אחזקותיו במניותיה של חברה מסויימת, לידי חברת אחזקות שבבעלותו המלאה, במחיר הגבוה משוויין של המניות, תוך שהוא טוען לפטוֹר מתשלום מס רווחי הון בגין המכירה. לצורך תשלום עבור רכישת המניות, מעביר פלוני לחברת האחזקות הלוואת בעלים. חברת האחזקות פורעת, מעת לעת, את הלוואתו של פלוני, באמצעות כספי דיבידנד המשולמים לה על-ידי החברה שרכשה, אך פלוני רואה עצמו כמי שאינו חב במס בגין החזרי ההלוואה. האם, במצב דברים זה, נחשבות העסקאות שביצע פלוני כ"עסקאות מלאכותיות", מהן רשאי פקיד השומה להתעלם, בעת עריכת שומת המס עבור פלוני? זוהי השאלה הניצבת במוקד הערעור שלפנינו.

1. זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה), מיום 3.6.2013, בעמ"ה 1094/08; עמ"ה 1095/08; עמ"ה 57868-11-10; ו-עמ"ה 1474-12-10, בגדרו נדחו ערעורים על שומות מס שקבע המשיב למערערים, לשנות המס 2006-2002.

רקע

2. בתקופה הקודמת לחודש מאי 2002, החזיק המערער 1, מר יחזקאל גוטשל (להלן: גוטשל), ב-75.02% ממניותיה של החברה הישראלית לאשפרה בע"מ (להלן:אשפרה), וב-33.79% ממניותיה של חברת טיב תשלובת טכסטיל (1969) בע"מ (להלן: טיב). באותה עת, נסחרו מניות אשפרה וטיב בבורסה לניירות ערך בישראל. נוסף על אחזקותיו אלו, החזיק גוטשל ב-100% ממניותיה של המערערת 2, חברת יחזקאל גוטשל השקעות בע"מ (להלן: חברת האחזקות).

ביום 30.5.2002, התקשר גוטשל בהסכמים למכירת מלוא אחזקותיו באשפרה ובטיב, לחברת האחזקות, תמורת סכום כולל של 58,965,000 ₪ (להלן: עסקת אשפרה וטיב). במסגרת עסקה זו, נמכרה אשפרה לחברת האחזקות, תמורת סכום של 39,147,000 ₪, המשקף שווי של 3.57 ₪ למניה (בעוד ששוויה הבורסאי של המניה היה, באותו מועד, 2.01 ₪), ואילו טיב נמכרה תמורת סכום של 19,818,000 ₪, המשקף שווי של 11.18 ₪ למניה (כאשר שוויה הבורסאי של כל מניה עמד, באותה העת, על 2.7 ₪). לצורך מימון התשלום עבור עסקת אשפרה וטיב, נטלה חברת האחזקות שתי הלוואות בנקאיות, בסכום כולל של 59,000,000 ₪ (להלן: ההלוואות הבנקאיות). במהלך שנת 2003, העביר גוטשל לחברת האחזקות סכום של 63,406,000 ₪ (להלן: הלוואת הבעלים), באמצעותו פרעה חברת האחזקות את ההלוואות הבנקאיות. בגין הלוואת הבעלים, רשמה חברת האחזקות בדוחותיה הכספיים יתרת זכות לטובתו של גוטשל, בסכום של 63,406,000 ₪. במהלך השנים 2006-2004, חילקו אשפרה וטיב דיבידנדים לבעלי מניותיהן. במסגרת חלוקת הדיבידנדים, קיבלה חברת האחזקות סכום של 19,617,000 ₪. סכום זה העבירה חברת האחזקות לגוטשל, כנגד הקטנת יתרת הזכות שנרשמה לטובתו, בשנת 2003 (להלן: החזר ההלוואה).

אשר לחבות המס בגין עסקת אשפרה וטיב, קבלת הדיבידנדים והחזר ההלוואה, דיווחו גוטשל וחברת האחזקות למשיב, בשנים 2006-2002, כדלקמן:

(א) רווח ההון שצמח לגוטשל, בעקבות מכירת מניותיהן של אשפרה וטיב לחברת האחזקות, דוּוח למשיב כרווח פטוּר ממס, לפי סעיף 3 לצו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון ממכירת מניות), התשמ"ב-1981 (להלן: צו הפטור), וסעיף 21א לחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969 (להלן: חוק עידוד התעשייה). זאת שכן, אשפרה וטיב הוגדרו כ"חברות תעשייתיות", וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך, בתקופה הרלוונטית מכירת מניותיהן של חברות מעין אלו, היתה, בנסיבות מסויימות, פטורה ממס רווחי הון.

(ב) הכנסותיה של חברת האחזקות מדיבידנדים שהתקבלו, בשנים 2006-2004, מאת חברות אשפרה וטיב, דוּוחו על-ידי חברת האחזקות כהכנסות פטורות ממס, בהיותן הכנסות מ"דיבידנד בין-חברתי" (דיבידנד שחולק לחברה ישראלית אחת, על-ידי חברה ישראלית אחרת), לפי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן:פקודת מס הכנסה).