סרי נ' בזז ואח'

השופטת ש. דברת, ס. נשיא:

1. בפני ערעור שהוגש על ידי מר מיכאל סרי (להלן: "סרי") וערעור שכנגד שהוגש על ידי מר יעקב בזז (להלן: "בזז") על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון מיום 22.3.15 - שניתן בת.א 34211-12-12, על ידי כב' השופט עידו כפכפי - בו חויב סרי בפיצוי בזז בסך של 86,720 ש"ח בשל נזק שגרם לרכוש בזז ובשל מטרד ועוגמת נפש.

    

   רקע

2. סרי ובזז, הינם שכנים המתגוררים בבתים 'דו משפחתיים' ברחוב החוחית באשקלון, שלמרבה הצער, שכנות טובה אינה שוררת ביניהם. בין הצדדים התגלע סכסוך מתמשך אשר כתוצאה ממנו הורשע סרי בבית משפט השלום באשקלון ביום 10.9.12 בת"פ 53603-12-10 על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, תשל"ז -1977, ועבירה לפי סעיף 413ה. לחוק הנ"ל, בכך שבמספר מועדים שבין 6.9.10 - 8.10.10, חבל במזיד ברכבו של בזז, בכך ששרט אותו באמצעות חפץ חד בחלקו האחורי, במכסה המנוע ובכנף הרכב. כמו כן, שפך נוזל חום בחלק קדמי ימני של הרכב ומרח את הנוזל בגלגל הקדמי של הרכב.

    

   על רקע זה, הגיש בזז תביעה אזרחית נגררת לפלילים כנגד סרי לפיצוי בסכום של 417,800 ש"ח בעילה של נגישה, לשון הרע, מטרד ליחיד, הסגת גבול, הפרת חובה חקוקה וירידת ערך הדירה.

   בכתב ההגנה טען סרי, כי התנהלות בזז היא שהובילה אותו למעשים בהם הורשע ומכיוון שכבר הורשע בהליך הפלילי, אין מקום לחייבו בפיצויים, במיוחד שעה שבזז גרם למטרד בעת ששיפץ ביתו.

    

   פסק הדין של בית משפט קמא

3. בית משפט קמא קיבל את התביעה בחלקה וקבע, כי הבסיס העובדתי של גרימת נזק בזדון לרכב נסמך על הודאת סרי בכתב האישום המתוקן והסרטים שצולמו על ידי בזז, המראים את סרי כשהוא שורט הרכב ושופך נוזל חום מספר פעמים.

   כן נקבע, כי סרי גרם נזק לבית העסק של בזז והראיות הישירות והנסיבתיות נגדו, לא נסתרו והאופן בו השתמש סרי בביתו, היה בו משום הפרעה של ממש לשימוש סביר של בזז בביתו.

   תביעת בזז בשל נגישה ולשון הרע בסכום של 100,000 ש"ח בגין תלונות שהגיש סרי במשטרה - נדחתה, כיוון שעיקר הדיון התנהל סביב העילה של מטרד ליחיד. נקבע, כי בזז לא טרח לעבות ראיותיו וביהמ"ש לא מצא: "... כי ראוי לצרף עילה מהותית של לשון הרע, אשר בצידה עתירה לפיצוי בסך 100,000 ש"ח כדרך אגב". לגבי הנגישה נקבע, "אין די בחשש כדי לעמוד בנטל ההוכחה". לגבי חלק אחר של העוולות, טענות ההגנה של סרי נדחו ונקבע, כי טענותיו של בזז כנגד סרי, הוכחו באופן מספק בהליך אזרחי שעה שסרי לא סתר את הראיות שהציג בזז ולא הציג גרסה עובדתית משלו לפעולות המיוחסות לו בכתב התביעה.

    

4. ביהמ"ש קמא קבע, כי כתב ההגנה של סרי, כמו גם תצהירו, הינם דוגמה לשימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש, שכן תחת להתמקד בשיעור הנזק, בחר להתגונן בתקיפת בזז והעלה נגדו טענות חסרות יסוד לנזקים, שגרם לו.