ע"א 10744-06-15 שטיינפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

1.מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון בערעור.

בגוף הבקשה עתרה המבקשת בבקשה חילופית להפחתת סכום הערבון כדי הסך של 5,000 ₪ (סעיף 101 לבקשה).

2.עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופטת א. פרוסט-פרנקל) מיום 17.04.2015 (ת.א 23547-04-10) לפיו נדחתה תביעה כספית שהגישה כנגד המשיב על סך של 2,104,000₪, זאת תוך חיובה בתשלום הוצאות "ובנוסף שכ"ט בסך 15,000 ₪" (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3.הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

4.על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

5.בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים.

הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).