ע"א 10707-11-15 סלים נ' מוסך הרצל את ניסים בע"מ

לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקת עירבון בסך 5,000 ₪ שנקבע בהחלטה מיום 19.11.2015.

המשיבה הגישה נגד המבקשת בקשה לביצוע שטר, בגין שיק בסך 20,300 ₪, שהונפק מחשבון הבנק של המבקשת ושלא נפרע. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, בה טענה, כי חתימתה על השיק זויפה, כי היא אינה יודעת כיצד הגיע השיק למשיבה, כי אינה קשורה לעסקת היסוד וכי המשיבה מחזיקה בשיק שלא כשורה. ביום 25.5.2015 התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו נחקרה המשיבה על תצהירה, וכבר באותו יום דחה בית המשפט קמא את ההתנגדות לביצוע שטר לאחר שקבע כי טענת הזיוף לא פורטה כדבעי וכי הטענות בתצהיר אינן מקימות הגנה ולו לכאורה מפני התביעה.

על פסק הדין הדוחה את ההתנגדות הוגש ערעור לבית משפט זה במסגרתו נדרשה המערערת להפקיד סכום של 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה. בבקשה לפטור מהפקדת עירבון נטען, כי מצבה הכלכלי של המבקשת הינו קשה, כי היא ובעלה מגדלים ילד נכה, כי בעלה הינו פועל בניין הסובל מבעיות רפואיות ועל כן, אין באפשרותו לעבוד במשרה מלאה, וכי היא עקרת בית המקבלת קצבת ילדים מהמוסד לביטוח הלאומי בסך 420 ₪. לטענתה, היא ניסתה לחסוך את סכום העירבון אך בשל הוצאות המחיה השוטפות אין באפשרותה לעשות כן. היא הוסיפה, כי טענת הזיוף שהועלתה על ידה לא הופרכה, כי המשיבה לא הציגה ראיות להוכחת טענתה שהיא (המבקשת) חתמה על השיק ועל כן, סיכוייה לזכות בערעור טובים הם.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, דין הערעור להידחות על הסף מאחר שהוגש כשישה חודשים לאחר מתן פסק הדין, מבלי שהוגשה על ידי המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. לגופו של עניין נטען, כי סיכויי הערעור קלושים הם, שכן השיק ניתן על ידי המבקשת בתמורה לתיקון רכבה במוסך של המשיבה בעקבות תאונה שהוא עבר. לטענתה, התיקון בוצע בחודש 12/2012 והשיק ניתן לתאריך 10.3.2013 נוכח טענת המבקשת, כי היא עתידה לקבל פיצוי בגין התאונה מחברת הביטוח. בנסיבות אלה וכאשר ברור כי סיכויי הערעור קלושים הם, אין כל טעם המצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון.

דין הבקשה להידחות.

מבלי להיכנס לשאלת סיכויי הערעור והאם הערעור הוגש במועד, מעיון במסמכים שצורפו לבקשה, לא שוכנעתי כי אין באפשרות המבקשת להפקיד את סכום העירבון. מעיון בדפי החשבון שצורפו לבקשה עולה, כי משולמות למשפחה שלוש קצבאות מהמוסד לביטוח הלאומי; קצבה בסך 3,583 ₪, קצבה בסך 4,203 ₪ וקצבת ילדים בסך 420 ₪. בנוסף לכך, בעלה של המבקשת עובד ומשתכר סכום של כ- 5,000 ₪ בממוצע לחודש, כך שהכנסת המשפחה המצטברת בחודש מגיעה לסכום של כ- 13,000 ₪. בנוסף מופקדים בחשבון מדי פעם סכומי כסף במוזמן, שלא ברור מה מקורם. זאת ועוד, מדפי החשבון עולה, כי אין למשפחה הוצאות מיוחדות וחשבון הבנק שלה מאוזן למדי. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי אין באפשרות המבקשת להפקיד את העירבון. במאמץ לא גדול ניתן לעשות כן.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשע"ו, 07 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.