סתירה בין גרסאות עדות ובין ממצאים אחרים

החלטה

כנגד העוררים הוגש כתב אישום המייחס לעוררים 2-1 עבירות של רצח בכוונה תחילה, חבלה
חמורה בנסיבות מחמירות והצתה, ולעורר 3 עבירות הצתה וסיוע לאחר מעשה. על-פי הנטען
בכתב האישום, ביום 11.8.02, עת שהמנוח ואשתו הגיעו במכוניתם לביתם, ובעוד הם
יושבים במכונית, הו למקום העורר 1 )להלן: סלאם( והעורר 2 )להלן: באסם( ברכב מסוג
להלן: הרכב(. סלאם יצא מהרכב כשהוא אוחז אקדח בידו, כיוון את נשקו לכיוון) .G.M.C
המנוח, וירה לעברו מספר יריות. לאחר מכן יצא באסם מהרכב כשאקדח בידו, וירה גם הוא
מספר יריות אל עבר המנוח. כתוצאהירי נפטר המנוח ואשתו נפצעה. לפי הנטען, לאחר
האירוע נמלטו סלאם ובאסם מזירת הירי, חברו לעורר 3 ויחדיו הציתו השלושה את הרכב.
לבקשת המאשימה, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של שלושת העוררים עד לתום בירור
משפטם. כנגד החלטה זו הופנה הערר שלפניי. ביום 23.12.02יבלתי את עררו של העורר 3,
והוריתי על שחרורו בתנאים מגבילים. החלטה זו מתייחסת לעררם של סלאם ובאסם.

2. האשמת שני העוררים ברצח בכוונה תחילה ובגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות
מבוססת, בעיקרה, על גרסתו של מוחמד לחלוח )להלן: לחלוח(, מודיע משטרתי אשר היה עד