סרי נ' ביבלאו

פסק דין

לפני התנגדות לביצוע תביעה כספית שעניינה תשלום שכ"ט עו"ד.

התובעת היא עו"ד במקצועה. בין התובעת לבין הנתבע נכרת הסכם שכר טרחה (להלן:"ההסכם") לפיו נטלה על עצמה התובעת לטפל בעניינו של הנתבע מול אחת מחברות התקשורת בישראל (להלן:"החברה"). עבור שירותיה של התובעת התחייב הנתבע לשלם לתובעת סך 9740 ₪. בהסכם נקבעה תניה לפיה בכל הנוגע להסכם או לאופן טיפולה המקצועי של התובעת בנתבע, יפנו הצדדים להליך של בוררות כאשר את זהות הבורר יקבע גורם מסוים בלשכת עוה"ד.

לטענת התובעת, היא השיגה את מטרתו של ההסכם והביאה להסדר בין הנתבע לחברה ששיפר באופן מהותי את מצבו של הנתבע ביחס לזה שהיה קודם לכן. דא עקא, זולת סך של 2320 ₪, סירב הנתבע לשלם את יתרת סכום שכר הטרחה ומכאן התביעה שלפניי.

הנתבע הגיש התנגדות. בתצהיר התומך בהתנגדותו ציין הנתבע פגמים שונים שנפלו (לשיטתו) בשירות אותו קיבל מן התובעת וציין עוד כי הגיש תביעה נגד התובעת בבית המשפט באריאל וכן הגיש תלונה נגדה בלשכת עוה"ד. אגב, בית המשפט באריאל (כב' השופט פרייז) קבע כי על הצדדים לברר את המחלוקת ביניהם במסגרת הליך בוררות. ערעור או בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו אל בימ"ש המחוזי בירושלים נדחתה על ידי כב' הרשם (השופט) בר-עם.

במועד הדיון ובמסגרתו הסכימו הצדדים לבטל את הסכמתם הקודמת בהסכם לפיה הסכסוך יוכרע בהליך של בוררות והסכימו להסמיך את בית המשפט להכריע בתובענה על דרך הפשרה. זאת לאחר שהוסברה לצדדים מהות ההליך; כי במסגרת פסיקה על דרך הפשרה אין בית המשפט מחויב לנמק את פסקו וכן את הקושי בערעור על פסק דין כזה.

בהתאם, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי בחומר המצוי בתיק, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 6000 ₪. התשלום יבוצע תוך 45 יום שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה לביצוע ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין ונוכח אופי ההכרעה ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: