סרחאן ואח' נ' משרד הפנים ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה, על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן- תקנות האגרות).

המבקשים הגישו ביום 29.1.13 עתירה מנהלית שעניינה שדרוג מעמדו של המבקש 2 ממעמד של תושב ארעי למעמד של תושב קבע.

לטענת המבקשים, יש לפטור את המבקש 2 מתשלום האגרה הואיל ומצבם הכלכלי קשה. על פי הטענה, המבקשת 1 שהינה נשואה למבקש 2, החלה לעבוד רק בחודש דצמבר 2012 במשרה חלקית ומשתכרת לא יותר מ- 1,200 ₪ בחודש. נטען כי למבקשים חמישה ילדים משותפים וכי הם אחראים על פרנסתם של ארבעה מהם. עוד נטען כי המבקש 2 אמנם משתכר למחייתו, ברם ההשתכרות האמורה היא מעבודות מזדמנות מהן משתכר למחייתו סכום בסך של עד 3,500 ₪ בלבד. הם ממשיכים וטוענים כי בשל מצבם הכלכלי הקשה הם מקבלים מדי שנה הנחה בתשלומי ארנונה וכי אין בבעלותם נכסי מקרקעין או נכסים אחרים בעלי ערך. הם מדגישים גם כי בני משפחתם הם אלה אשר משלמים שכר טרחה לעו"ד אשר מייצג אותם בתיק שבכותרת.

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה בשל היעדר פרטים או ראיות מהותיות הנוגעות למצבם הכלכלי של המבקשים. המשיבים טוענים, כי המבקשים לא הבהירו בתצהירים שהגישו האם הבית בו הם מתגוררים בשכונת בית צפפא הינו בבעלותם, אם לאו. נטען כי המבקשים לא הציגו תלושי שכר המעידים על גודל הכנסתם. עוד נטען, כי אף אם שכר טרחתו של בא כוח המבקשים ממומן על ידי בני משפחה אין בכך כדי לא להוות אינדיקציה ליכולתם הכלכלית של המבקשים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 14 לתקנות האגרות קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עילה (בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, (פורסם במאגרים, ביום 15.1.06)) .

נוסף לשני מבחנים אלה יש ליתן משקל גם לרציונאליים העומדים בבסיס תשלום האגרה. האחד, סיוע במימון השירות שנותנת המדינה לציבור בהעמדת מערכת משפטית לבירור תביעותיהם והשני סינון תביעות סרק, ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי (רע"א 1211/03 דנינו נ' מדינת ישראל(2003)). מתן פטור מלא מתשלום אגרה משמעו הטלת נטל ההוצאות המשפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור (ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט- המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש- גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ (2004)).

מן החומר שבפניי עולה, כי המבקשים לא הציגו כל מסמך רלוונטי על מנת לתמוך את הטענה הנוגעת לחוסר יכולתם הכלכלית לשלם את האגרה. הם טענו בבקשתם כי שניהם עובדים אולם לא הציגו בהקשר לכך תלושי שכר או כל מסמך אחר שיש בו כדי להוות אסמכתא להכנסה חודשית שלהם. הם גם לא הבהירו בתצהיריהם האם הדירה בה הם מתגוררים הינה בבעלותם. משכך, אני קובע כי בקשתם הינה בקשה חסרה.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית. האגרה תשולם עד יום 17.3.13 שאם לא כן תועבר העתירה לדחיה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: