סרור ואח' נ' מלון קראון פלאזה ים המלח ואח'

פסק דין חלקי

1. תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

עניינו של פסק דין זה הוא בקביעת סטנדרט הזהירות הראוי, לגבי אורחיו של מלון.

2.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לענין:

א.הורי הקטינה "גאיה" (להלן: "גאיה או "הקטינה"),שהו במלון "קראון פלאזה" בים המלח (להלן: המלון" או "הנתבע").

ב.על פי הנטען בתביעה, (לאחר שתוקנה), בתאריך 15.07.06, עת שגאיה היתה בת 3, היא והוריה שהו במלון. בזמן שיצאו משטח הבריכה, במעבר אל תוך המלון, גאיה החליקה "עקב כך שנוצר שביל של מים המעורבים בשמן היוצרים משטח חלק באופן מיוחד..." (סעיף 12.9 לכתב התביעה המתוקן).

ג.לקטינה נגרם שבר בראש עצם הרדיוס ושבר ללא תזוזה באולקרנון משמאל. היא נבדקה על ידי ד"ר גד ולן אשר קבע כי נותרה לה נכות בשיעור של 10% עקב מצב אחרי שבר עם שינוי ציר וללא הגבלת טווחי תנועה, וזאת לפי תקנה 41 (5) (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

ד.הנתבע הציג חוות דעת נגדית מטעמו של פרופ' נרובאי, אשר העריך את נכותה של הקטינה בשיעור של 5% מותאם בחלקו, בגלל שההפרש בזוית הוא "קל מאוד". לדעתו של פרופ' נרובאי, נכות זו היא למשך שלש שנים (מאוגוסט 2012) ולאחר מכן, יש מקום לשוב ולבדוק אם נותרה נכות צמיתה.

ה.כתב התביעה המקורי לקה בכשלים ופגמים שונים, ועל רקע זה, הוגש כתב תביעה מתוקן, כשלושה שבועות בלבד (!) קודם המועד שנקבע לשמיעת ראיות. כך קרה, שהראיות נשמעו, עוד טרם שניתנה לנתבעת שהוספה – חברת "שחק" – החברה שעסקה בנקיון במלון, הזדמנות הוגנת להתגונן כהלכה. מטעם זה, הראיות נשמעו רק ביחסים שבין הקטינה למלון.

3.א.כאמור לעיל, הוריה של גאיה טענו, שנפילתה נגרמה כתוצאה מכך, שהיא דרכה על

מים שמנוניים והחליקה.

טענתם המפורטת יותר היתה, שהם, ההורים, יצאו בשעת צהריים לערך, משטח הבריכה שבמלון. על פי עדותם, המעבר אל תוך המלון, מצוי בקרבת ה"ספא", ששם עושים עיסוים ומשתמשים לצורך כך בשמנים. המעבר היה חלקלק. על פי האמור בתצהירו של האב "שרון": "לאחר המקרה הבנתי שאנשים אשר יוצאים מן הספא, מותירים על רצפת המעבר מים שמנוניים חלקלקים" (סעיף 6) (ההדגשה שלי י.ט).

כך העידה גם האם, שתצהירה כמעט זה לזה של האב.

ב.האב נשאל על מה מבוססת טענתו, שבמקום נפילתה של גאיה, היה שמן, והוא השיב כך:

"פעם אחת כשהרמתי את הילדה, נגעתי בזה וכל הרצפה היתה כולה חלקה. עובדי המלון בעצמם אמרו, שהם מצטערים, וזה לא פעם ראשונה שזה קורה וזה יטופל. הם נגבו במגבות... זה ספא שאנשים יוצאים ממנו ויוצאים עם שמן שמטפטף מגופם... לבריכה נכנסנו דרך הדלת הזו ולא שמנו לב, כנראה שהיו שמנים, אך לא שמנו לב. סביר להניח שיש מנקים תמידיים באיזור, ובדיוק ניקו כשעברנו..."

(עמ' 7 שורות 6-12.

ג.האם העידה כך:

"היא (גאיה – י.ט) פתאום נפלה. לא ידעתי למה נפלה. לא הפריע לה כלום. אז כשנחבטה, הסתכלתי וראיתי שהרצפה היתה שומנית וחלקה. מימיני היה ספא. לא זוכרת באיזה מרחק"

(עמ' 8 שורות 27-28)

כשנשאלה אם ראתה שהרצפה היתה חלקה ושומנית, השיבה: