סרוסי ואח' נ' אטיאס

פסק - דין

כתב-התביעה:

1.הנתבע הינו קבלן לביצוע עבודות אלומיניום, שהתקשר עם התובעים ביום 19/8/05 בהסכם לביצוע עבודות בשתי הדירות של התובעים.

העלות המוסכמת של כל העבודות הסתכמה ב- 50,000 ₪ (כולל מע"מ) לכל דירה.

בסמוך לאחר חתימת ההסכם שילם כל אחד מהתובעים 7,000 ₪ עבור דירתו.

סוכם כי היתרה תשולם לפי התקדמות העבודות.

2.על פי הנטען בתביעה, בחודש 8/2007 פנו התובעים לנתבע וביקשו לתאם מועד התחלת ביצוע העבודות. לתדהמתם של התובעים, דרש הנתבע סך של 76,000 ₪ עבור כל דירה.

התובעים פנו לנתבע באמצעות בא-כוחם ודרשו ממנו לקיים את ההסכם, אולם הוא סירב, ולטענתם הנתבע העלה טענות חסרות בסיס, ובסופו של דבר נאלצו התובעים לפנות לחברת א. אלומיניום בע"מ לביצוע העבודות, ושילמו בגין כל דירה סך של 65,500 ₪ (כולל מע"מ).

בכתב התביעה (המתוקן) הם תובעים מהנתבע את ההפרש בסך 31,000 ₪, את המקדמות ששולמו בסך 14,000 ₪; ופיצוי בגין הפרת ההסכם 10,000 ₪.

כתב ההגנה:

3.בכתב ההגנה (המתוקן) טוען הנתבע כי, בהתאם למוסכם בינו לבין התובעים, נקבעו לוחות זמנים לביצוע התשלומים, ולאחר ביצוע השלב הראשון (משקופים עיוורים) היו אמורים התובעים לשלם לו 20,000 ₪, אולם הם שילמו רק 14,000 ₪.

לטענתו, בהגיע המועד לביצוע התשלום השני (שלב הזמנת חומר העבודה והספקתו לשטח), התחמקו התובעים מביצוע התשלום.

התובע טוען כי למעשה הפסיקו התובעים את הקשר החוזי בין הצדדים, ולאחר תקופת- נתק ארוכה, הופיעו מחדש לאחר שנתיים ודרשו את ביצוע העבודה.

בנוסף הוא טוען כי במהלך השנתיים שעברו עלו מחירי חומרי-הגלם, ועל כן התנהל מו"מ שלא נגמר בהסכם בכתב, אולם הייתה הסכמה בע"פ על תשלום 73,000 ₪ עבור כל דירה.

לטענת הנתבע, התובעים הפרו את ההסכם הפרה-יסודית שמביאה לביטולו.

4.לגבי ההצעה שקיבלו התובעים מהקבלן הנוסף, טוען הנתבע שההצעה מתייחסת אמנם לעבודות דומות בעיקרן, אולם מסוג אחר ובהיקף גדול יותר ועם חומרים אחרים.