סקלטינסקי נ' ק.א.א. הרכבות וחיווט מכשירים אלקטרוניים בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת הנתבעת לגילוי ועיון ספציפי במסמכים.

המסמכים המבוקשים הם:

א.חישוב זכויות וכספים שהתובע טוען בתביעתו והנימוקים לחישוב.

ב.מסמכים רפואיים לפני האירוע, בעת האירוע, לאחר האירוע ומצב רפואי עדכני.

ג.האם פנה לחברת ביטוח המנהלים לקבל אי כושר עבודה ומסמך מחברת הביטוח המשיב על בקשתו.

ד.פרוטוקול בועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

ה.תצהירים של התובע שלא עבד בתקופת מחלתו.

ו.מועד פנייה לקבלת דמי אבטלה, מסמכים המעידים על ימי האבטלה והאם הופנה לעבוד בתקופת האבטלה ואם כן לאיזה תחומים.

ז.כרטיסי נוכחות ממקום העבודה החדש.

ח.דף פרופיל חברה שבה מועסק המפרט את תחומי פעילותו בחברה החדשה.

ט.ממצאי בדיקת הרופא התעסוקתי של מכון הדי"ם – פירוט הבדיקות שעבר וממצאיהם וסימוכין שעליהם הוא מבסס טענותיו לאי כושר עבודה כללי.

י.פירוט דפי בנק שבו מנוהלים חשבונותיו מתאריך 1.1.2011 ועד ליום 31.12.2012.

2.התובע מתנגד לבקשה.

לטענתו, חלק ניכר מהמסמכים המבוקשים על ידי הנתבעת (בס"ק (א), (ב), (ו) נשלחו למענה זה מכבר והם צורפו שוב לבקשה.

בהתייחס ליתר המסמכים המבוקשים נטען כי מדובר במסע דייג שמטרתו הכבדה על ההליך השיפוטי ואיתור טענות הגנה "יש מאין". עוד נטען כי בבקשה מבוקש גילוי מסמכים רחב וגורף שאינו רלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

דיון והכרעה

3.תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים". בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה.