סקוק ואח' נ' משיח ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 2.9.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעת, עמדה ברמזור אדום כשבכוונתה לפנות ימינה. לאחר שהרמזור התחלף לירוק החלה לפנות, וזאת לאחר שבדקה את השטח. לפתע חשה בחבטה חזקה בצד שמאל קדמי של רכבה. התובעת טענה שהנתבעת נתנה לה את פרטי ת.ז ומספר רכב ובהמשך התחמקה מפניות טלפוניות.

3. לטענת הנתבעת, שהגישה כתב תביעה שכנגד, נכנסה היא לצומת באור ירוק. בעודה נוסעת בתוך הצומת, הגיחה התובעת לתוך הצומת תוך שהיא נוסעת באור אדום ופגעה ברכב התובעת.

4. התובעת חזרה בפניי על גרסתה לפיה המתינה ברמזור אדום וכשזה התחלף לירוק החלה לפנות ימינה. לפתע, חשה בחבטה והבחינה כי רכב הנתבעת פגע עם חלקו האחורי בחלק הקדמי של רכבה. התובעת טענה כי בדקה את הצומת בטרם כניסתו אליה, אך לא הבחינה ברכב הנתבעת מתקרב. לאחר התאונה נתנה לה הנתבעת רק חלק מן הפרטים והתחמקה מפניות טלפוניות וממתן פרטיה.

5. הנתבעת 1 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נכנסה לצומת באור ירוק כשלפתע פגע רכב התובעת בחלק האחורי של רכבה. הנתבעת טענה כי התובעת היא שיצאה לצומת בטרם התחלף הרמזור.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת ברובה על הנתבעת, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובע והיא מהימנה עלי. בנוסף, אין זה סביר כי אדם כך סתם יצא ממצב עמידה לפנייה ימינה ברמזור אדום ויותר סביר כי הנתבעת שביקשה להספיק את הרמזור נכנסה לצומת בשעה שהרמזור מכיוון נסיעתה התחלף.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבעת נכנסה לצומת באור אדום, הרי שהיה על הנתבעת לשים לב לחילוף האור ברמזור ולהימנע מכניסה לצומת. משלא עשתה כן הרי היא האחראית לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובעת "אשם תורם" לקרות התאונה. ממיקום הרכבים והנזקים עולה כי הנתבעת עמדה להשלים כבר את המעבר בצומת שכן כל רכבה כבר היה לפני רכב התובעת ולראיה הנזקים נגרמו לחלקו האחורי של רכב הנתבעת. לפיכך היה על התובעת לוודא בטרם כניסתה לצומת, גם אם הכניסה מבוצעת באור ירוק, כי הצומת אכן פנוי. סבורה אני כי היה על התובעת להבחין ברכב הנתבעת החולף בצומת, לעצור בטרם הכניסה לצומת וביצוע הפנייה ימינה. היה על התובעת לנהוג בזהירות ולהמתין עד אשר הצומת יהיה פנוי ובכך למנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 10% לקרות הנזק.

בנוסף, סבורה אני כי יש מקום להתערב ברכיב עוגמת הנפש הנתבע ולהפחיתו משתביעת רכוש עסקינן.

9. התביעה מתקבלת בחלקה. משהתקבלה גרסת התובעת לתאונה, התביעה שכנגד נדחית.

הנני מורה לנתבעות לשלם לתובעת סך של 7,549 ₪ (המהווים 90% ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 7.11.13, ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 600 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: