ספרונוב נ' סדן

החלטה

בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדו במעמד צד אחד וכן להחזר חלק מסכום התביעה.

התביעה הוגשה על סך 10,000 ₪.

ביום 28/8/11 ניתן פסק דין כנגד הנתבע לאחר שזומן כדין ולא התייצב לדיון.

בפסק הדין חייבתי את הנתבע לשלם לתובעת סך 4,264 ₪. 3,000 ₪ - בגין חלק מפיקדון כספי אותו הפקידה התובעת בידי הנתבע, כחלק מתנאי הסכם השכירות אשר נחתם בין הצדדים ביום 1/4/2009. 1264 ₪- סכום אשר שולם על ידי התובעת לטענתה, לחברת החשמל בגין תקופה הקודמת לתקופת השכירות. כן חייבתי הנתבע בהוצאות התובעת בסך 500 ₪.

הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין.

לטענתו, כתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו לו.

לגוף העניין טען הנתבע כי, סוכם בינו ובין התובעת על השבת יתרת סכום הפיקדון בסך 3000 ₪, כנגד המצאת האישורים המעידים, על תשלום כל חובותיה לרשויות בגין המושכר.

לטענת התובעת כי שילמה לחב' החשמל חוב מתקופה קודמת, השיב הנתבע, כי אכן בחודש מרץ 2009 קיבלה בתו, אשר החזיקה בנכס עד 23/1/2009, התראה מחברת החשמל בגין חוב על סך 1,263.34 ₪ (נספח ז' לבקשה), ובמענה לפניותיו קיבל הודעה מחברת החשמל (נספח ח2), כי תשלח המחאת זיכוי על סך 1,784.97 -סכום אותו שילמה בתו בגין תקופה בה היה המושכר ריק.

הנתבע ציין כי הגשת התביעה על התובעת על סך 10,000 ₪, וללא שהתובעת הציגה אסמכתא המעידה על סגירת החובות, מעידה על התנהלות שלא בתום לב מצד התובעת.

הצדדים טענו בפני ביום 15/3/2012.

דיון

בבוא בית משפט, לדון על פי שיקול דעתו, האם לבטל את פסק הדין, עליו לבחון את הטעם למחדלו של המבקש, האם נבע מזלזול בבית המשפט או שקיים נימוק ראוי לכך, וכן את סיכויי הגנתו, כאשר הטעם השני הוא הטעם העיקרי (ראו: ברע(חי')1835/07 יהודה לוי נגד מזיג דוד פורסם בנבו).

בדיקת שאילתות המסירות בתיק בית המשפט מעלה כי אישור המסירה לנתבע חזר בציון "לא נדרש". לטענת הנתבע ביום 14/1/11 עבר להתגורר בתל אביב וביצעו פעולת "דואר עוקב". הנתבע הוסיף כי זמן ניכר טרם מעבר הדירה, שינה את כתובתו במרשם האוכלוסין.

חרף קיומו של אישור מסירה כדין, התרשמתי כי מחדליו של הנתבע באי הגשת כתב הגנה ובהעדר התייצבותו, אינם נובעים מזלזול בבית המשפט.

עם זאת, נימוקי הגנתו אינם מצדיקים ביטול פסק הדין, ואסביר:

מלכתחילה ואף שהתביעה הוגשה ע"ס 10,000 ₪ ניתן פסק הדין על 4,264 ₪ בלבד.

אין מחלוקת כי התובעת זכאית להשבת הפיקדון בסך 3000 ₪.

אם כן, נותר החוב אותו שילמה לטענתה לחב' החשמל.

נספח ז' לבקשת הנתבע מחזק טענת התובעת, כי שילמה חוב לחב' החשמל, בגין תקופה הקודמת לקבלת החזקה על ידה.