ספקטור נ' פורת ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים בסך של 326,113 ₪.

כנטען בכתב התביעה, התובעת הינה דודתם של הנתבעים 3 ו-4, הנתבע 1 הינו עו"ד אשר ייצג את הנתבעים 3 ו-4 במסגרת סכסוך אשר התגלע בין הצדדים, הנתבעת 2 הינה חברה פרטית אשר דרכה הועברו כספים מהתובעת לידי הנתבעים 3 ו-4 וזאת בהמשך להסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים בהתייחס לעסקת מקרקעין, נכס ברחוב דרזנר 47 בתל אביב והידוע גם כגוש 6628, חלקה 730/1 (להלן "הנכס"). על פי ההסדר הנ"ל היה על הנתבע 1 להשאיר סך של 250,000$ בנאמנות, ועל הנתבעים 3 ו-4 לשאת בכל המיסים אשר יחולו עליהם מכוח הדין לשם העברת הזכויות משמם לשם התובעת, כאשר הסכום יופקד בחשבון עד להמצאת אישור מס שבח להעברת הזכויות בהתאם.

כן עולה מכתב התביעה כי בהמשך להסדר הנ"ל, הוכן ייפוי כוח בלתי חוזר אשר נחתם על ידי הנתבעים 3 ו-4 המופנה אל הנתבע 1 ואל ב"כ התובעת דאז עו"ד לבונטין - ייפוי כוח המאפשר העברת הזכויות בנכס על שמה של התובעת. התובעת מתארת כיצד העבירה סכומים רבים לידיו של הנתבע 1 בנאמנות, ובסה"כ 337,500$ וזאת ישירות לחשבון הבנק של הנתבעת 2 בבנק הפועלים.

עוד נטען כי במהלך שנת 2005 ביקשה התובעת למכור את זכויותיה לצד ג', ועל כן ביקשה להעביר את זכויות הנתבעים 3 ו-4 בנכס על שמה, אולם לא ניתן היה להוציא אישור ללא הסדרת חוב למס שבח בסך של 370,000 ₪ אשר חל על הנתבע 3. התובעת הוסיפה וטענה כי הנתבע 3 לא שילם את חובו, והנתבע 1 אשר היה אמור להחזיק את הכספים בנאמנות (כ- 87,500$ ארה"ב) הודיע בהמשך לפנייה אליו כי כספי הנאמנות אינם.

לבסוף נטען בכתב התביעה כי התובעת פנתה בעצמה לרשויות מס שבח והגיעה להסדר שלפיו החוב יסולק כנגד תשלום 231,497 ₪ והיא אכן שילמה סכום זה ביום 31/5/2005. כן שילמה התובעת סך של 111,437.93 ₪ בהמשך לדרישת תשלום על-ידי המנהל כדמי היתר להוספת בניה שהתבצעה בטרם הרכישה למרות שהיה על הנתבעים 3 ו-4 לשלם 1/3 מאותו סכום, 37,156 ₪.

התובעת תבעה, אם כן, 231,497 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד למועד הגשת התביעה, ובסה"כ 253,881 ₪, 37,156 ₪ הנ"ל בתוספת והפרשי הצמדה וריבית ובסה"כ 40,748 ₪, סך של 6,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד בגין טיפול בסוגיית מס השבח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית סך כולל של 6,484 ₪, וכן סך של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

הנתבע 1 הכחיש בכתב הגנתו כי נטל לכיסו כספי נאמנות כלשהם, וכן טען כי מדובר בסכסוך משפחתי וכי לא היה באף שלב של הסכסוך נאמן על כספיה של התובעת. עוד נטען בכתב ההגנה לשיהוי רב של 4 שנים מיום ביצוע התשלום על ידי התובעת ועד למעד הגשת התביעה בפועל.

בכתב ההגנה של הנתבע 1 נטען כי היה הסכם בוררות שעל פיו שמאי התבקש להכריע בין חילוקי הדעות השונים, כאשר היה על התובעת לשלם לנתבעים 3 ו- 4 1/3 משווי הדירה וכפי שיקבע על ידי השמאי המכריע. לאחר קבלת הכרעת השמאי שילמה התובעת בנוסף ל- 250,000$, סכום של 87,000$ נוספים אשר הועבר ע"י הנתבע 1 לנתבעים 3 ו-4 בקיזוז התחייבויות שונות שלגביהן ניתנו לנתבע 1 הוראות לשלם לצדדים שלישיים במישרין.

על-פי כתב ההגנה, הסכם הבוררות הוא הקובע כאשר אין לייחס כל משקל לניסיונות הפשרה והמו"מ אשר התנהל בין הצדדים, וכאשר אין בהסכם הבוררות דבר וחצי דבר אודות העברת כספים לידי הנתבע 1 או הנתבעים 3 ו-4 בנאמנות. הנתבע 1 טען בכתב הגנתו כי המכתב מיום 27/11/00 (נספח ב' לכתב התביעה) צורף כמסמך חלקי, וכי מדובר במכתב שנמסר במסגרת הליכי מו"מ כאשר הנתבע 1 הבהיר בצורה גלויה כי 250,000$ יועברו מיידית לידי הנתבעים 3 ו-4.

בהתייחס לתשלום המס, נטען כי מייד לאחר קבלת 337,500$ מאת התובעת הוגשו בקשות לפטור ממס שבח, כאשר הנתבע 4 קיבל פטור ואילו בקשת הנתבע 3 לפטור נדחתה שכן מכר נכס פחות מ- 4 שנים קודם לכן. כמו-כן מתאר הנתבע כיצד הנתבעים 3 ו-4 פנו לתובעת על מנת לקבל קבלות בגין השקעות בנכס, אך התובעת סירבה להמציא מסמכים ובכך מנעה את קבלת הערר במלואו. בכתב ההגנה הוכחש כי עניין העדר קבלת אישור לגבי הפטור על המס אכן עלול היה לסכל את עסקת התובעת אל מול צד ג'.

הנתבע 1 הוסיף וחזר על הטענה לפיה לא הייתה כל נאמנות כאשר התובעת הייתה מיוצגת על ידי עו"ד לאורך כל הדרך. לעניין התשלום למנהל נטען כי גם בהתייחס לכך לא קיימת טענה כלשהי לפיה הנתבע 1 החזיק כספים בנאמנות, ומדובר בתשלום שנעשה כחמש שנים לאחר שהדירה נמכרה לתובעת ועל כן על התובעת לשאת במלוא חיוב זה בעצמה.

בתיק בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבע 3, וכן החלטה מיום 11/5/2007 שלפיה יש להגיש פסיקתא לחתימה.

במסגרת דיון ההוכחות אשר התקיים ביום 9/9/08 ובהמשך להסכמה חלקית של הצדדים, ניתנה החלטה שלפיה התביעה אשר הוגשה כנגד הנתבעת 2 תדחה ללא צו להוצאות.

התובעת ועו"ד עמיר לבונטין הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

הנתבע 1 הגיש תצהיר עדות ראשית יחד עם תצהירו של מר משה ראובני.

התובעת חזרה והצהירה כי במסגרת עסקת מכירת הנכס הפקידה לידיו הנאמנות של הנתבע 1 את כספי התמורה והוא היה מצווה להחזיק בכספים הנ"ל בנאמנות ולהעבירם לידי המוכרים רק לאחר סילוק כל חובות המס, אולם בפועל הכספים הועברו לידי הנתבעים 3 ו-4 בטרם תשלום כל חובות המס בגין העסקה והתובעת נאלצה לשאת בתשלומי המס. המצהירה מפנה למכתבו של עו"ד עמיר לבונטין מיום 27/11/2000 אשר לדבריה משקף את הסכמות הצדדים לאחר דין ודברים ביניהם ומהווה הסכם לכל דבר ועניין. המצהירה מפנה בנוסף לייפוי הכוח הבלתי חוזר הנ"ל [נספחים ב ו-ג לתצהיר התובעת]. התובעת הוסיפה והצהירה כי הצדדים פעלו הלכה למעשה בהתאם להוראותיו של אותו הסכם, שכן הועברו כספים, נפתח חשבון נאמנות וכן הלאה.

עו"ד עמיר לבונטין הצהיר, בין השאר, כי על רקע המחלוקות שנוצרו והניסיונות להגיע להסדר, כאשר מר משה ראובני שאינו עורך דין ייצג את הנתבעים 3 ו-4, הודיעה לו התובעת במהלך המו"מ כי הגיעה להסכם עם הנתבעים שלפיו היא תרכוש את חלקם בנכס, תעביר להם באופן מיידי 250,000$, ימונו שמאים מטעמם לצורך קביעת שווי הנכס והיתרה תופקד בידי הנתבע 1 בנאמנות עד שיהיו לנתבעים אישורי מס כנדרש, ובעקבות זאת נוסח המכתב מיום 27/11/2000 הנ"ל והצדדים פעלו על פיו. עו"ד לבונטין הוסיף והצהיר כי למיטב זכרונו, הנתבעים חתמו על המכתב בשוליים וזה היה תנאי לקבלת הכספים. עו"ד לבונטין הוסיף ותיאר כיצד נערך הסכם בוררות, וכן מונו בורר ושמאים מכריעים. בסעיף 24 לתצהירו הצהיר עו"ד לבונטין כי על פי מיטב הבנתו ובעת שהטיפול בעניין אחר עבר לידי עו"ד אחר מטעם התובעת, אבד עותק המכתב נספח א' לתצהירו שהיה חתום על ידי הנתבעים 3 ו-4.

הנתבע 1 חזר על טענותיו כפי שפורטו בכתב ההגנה. הנתבע 1 הדגיש כי לא לקח כספים לכיסו שלא כדין וכי בשום שלב של הסכסוכים נשוא התובענה לא היה בחזקת נאמן על כספיה של התובעת ומעולם לא היה סיכום על כך. כן הוצהר כי הצדדים פעלו בניגוד מוחלט למתווה במכתב מיום 27/11/2000 הנ"ל. בהקשר זה נטען כי התובעת זנחה את טענתה שלפיה 250,000$ ששולמו הועברו בנאמנות, להבדיל מסכום ההשלמה, והיא אף העלתה טענות רבות שהינן בגדר הרחבת חזית אסורה.

הנתבע 1 הדגיש בתצהירו כי מעולם לא ייצג את התובעת אלא את הנתבעים 3 ו-4 בלבד וכי אין כל יריבות בינו לבין התובעת. כן הוצהר כי החשבון הספציפי שאליו הועברו הכספים אינו חשבון נאמנות ספציפי לצרכי עסקת המקרקעין, אלא לצורך הפקדת וניהול כל הכספים אשר יתקבלו לידי הנתבעים 3 ו-4 בגין צוואתו של מר אליהו ספקטור ז"ל וצוואת אמם המנוחה, ומפנה לעניין זה למכתבם של הנתבעים 3 ו-4 אליו, נספח ה' מיום 31/8/2000.